משהו חדש-ישן

למדתי את השיעור הזה כבר כילדה- אסור להסתמך על אף אחד- רק על עצמי. לא חברים, לא משפחה, לא הורים. רק על עצמי.

אז למה אני עדיין נופלת לטעות הזו?

אני מסרבת לקבל עזרה, ועד שמשכנעים אותי שזה באמת בסדר, זה פתאום מתהפך. אני יכולה לספור על יד אחת את מספר האנשים שהסכמתי להעזר בהם בצורה כזו או אחרת במהלך השנים, עם חצי מהם זה הסתובב עלי איכשהו.. 

לא אכפת לי לעזור לכפויי טובה, מעדיפה להיות זו שמושיטה עזרה ולא זו שזקוקה לה, אבל זה הרבה יותר שובר כשמישהו שאומר לך "תעזרי בי, תסמכי עלי.." עושה בדיוק את ההפך כשמאפשרים לו.

מה שבטוח, מכל מלמדי השכלתי.

I walk a lonely road

The only one that I have ever known

Don't know where it goes

But it's home to me, and I walk alone