משהו חדש-ישן

אני לא מרגישה שיש דבר כזה בארץ.. יש הרבה ניסיון ליצור דבר כזה, אבל זו לא תרבות שקיימת כאן.

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי מאוד מינית, אם זו הייתה משיכה לאלמנטים בדס"מים מילדות כמו השפלות, בונדג׳, עונשים וכ'ו.. ואם בחיי הבוגרים, כשהתחלתי לממש את עצמי או סתם התבטא בשיחות ובדיחות פתוחות יותר מול חברים.

ומה הסכנה לבחורה צעירה שנתפסת מינית בחברה? לא רק שנתפסתי כ"קלה", אלא גם טרחו לפנות אלי כאילו המיניות שלי אומרת שאני מעוניינת, הדעה האמיתית שלי לא קיבלה ביטוי בשום צורה. אפילו הוטרדתי מינית בעבודה שלי בתור מלצרית שעוד לא סיימה צבא, על ידי האבא של המנהל שלי. למה? כי גילה שאני חלק מהקהילה.. וגם הוא היה חלק ממנה כביכול, אז הפכתי ל"מותרת" לו?

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72620&postid=446427

אני לא אשכח את היום הזה.

עם השנים עברתי דברים מאנשים שמגיע להם להיכנס לכלא ולא לצאת ממנו לטובת החברה.

נסגרתי, השתניתי, הדחקתי. הפכתי להיות הילדה הטובה מהבית השכן. כזו שלא מעזה להגיד שהיא חרמנית או להראות מיניות לאף אחד. וחשבתי, שזה מה שישמור עלי.. לא הבנתי שאני מקצצת לעצמי את הכנפיים.

אז אין פלא שמשכתי טיפוסים שלא התאימו ולא יתאימו, כי לא הייתי מסוגלת להיות כנה עם עצמי ולעשות את מה שאני באמת רוצה, חייתי כדי לספק אחרים.

וזה מצחיק, שברגע שכופפתי לעצמי חוק אחד קטן בדברים ש"אסרתי" על עצמי, מצאתי ניצוץ שרק גורם לי לרצות לאכול את החיים.

אז אולי אין תרבות של מיניות בריאה בארץ, גם אחרי כל השנים האלה.. אבל יש כמה אנשים מיוחדים שמאפשרים לי להיות מולם קצת יותר אמיתית, לחזור למי שהייתי לפני שאיפשרתי לחוויות הטראומתיות האלו לבטל את מי שאני.

מקוה רק לפרוח מכאן והלאה 🦊

ואם הגעתם עד לכאן, שאפו. תשמרו על עצמכם, אבל תהנו מכל רגע אפשרי, הזמן לא עוצר בשביל אף אחד.