משהו חדש-ישן

אומרים שהדרך לאבדון רצופה כוונות טובות, קל מאוד לעשות טעויות כשמנסים לרצות, במיוחד כשאי אפשר לעמוד בציפיות.

אז צריך ללמוד להגיד לא, צריך ללמוד גם להפסיק לרחם על רגשות.. מותר לנו לאכזב, זו אפילו זכותנו מתוקף אי היותנו מושלמים.

למה זה קשה לכל כך הרבה אנשים? למה להגיד לא הפך לסוג של טאבו? משהו שאנחנו משליכים על אופי של אנשים במקום להתייחס למציאות הנקודתית?

לפעמים אני חושבת שכמו סדנת צחוק, צריך סדנה ללהגיד ולקבל את המילה לא.. פשוט לתרגל עד שנשתחרר מהשרשראות המוזרות שיש לחברה שלנו על מילים מסויימות.

You start a conversation, you can't even finish it

You're talking a lot, but you're not saying anything

When I have nothing to say, my lips are sealed

Say something once, why say it again?