משהו חדש-ישן

זה מעניין לפעמים, לראות את העולם הזה מעיניים של אחרים.

נתקלתי כאן בלא מעט בנות שמודות- הן אובססיביות.

הן יודעות ומחבקות את זה ומתאימות להן מקום בעולם הזה להכיל את אותו "פטיש" או "תכונה רעילה".

אם יש דבר אחד שאני באמת מעריצה זו מודעות עצמית שכזו, למה? כי היא מאפשרת לשחרר בצורה הכי נכונה ובטוחה שיש. לתת את זה למישהו שיוכל להפיק מזה משהו חיובי לשני הצדדים.

אני חושבת שככל שאני נכנסת לזה ממקומות שונים יותר אני גם יודעת להעריך יותר כמה משמעות יש להגשמה העצמית הזו בבריאות הנפשית שלנו ואפילו ביחסים הבין-אישיים האחרים שיש לנו בחיים.

אם יש משהו אחד שאני לא אבין, זה את אותם אנשים שכבר כאן, שכבר חלק מהעולם הזה ולא מגשימים את עצמם בצורה מלאה ואותנטית, או שעדיין משקרים לעצמם כדי לא להתמודד, במה זה טוב? חוץ מלדכא את עצמכם ואת הסביבה שלכם?

סתם חומר למחשבה..