משהו חדש-ישן

סתם תהיות אחרי שיחה עם חברה ונילית... 

אם יש משהו שקשה לי להבין זה איך באמת ממשים פנטזיות כאלה, מרגיש שברגע שאת רוצה שמישהו יגע בך- זה מאבד את כל הפואנטה.

במוח שלי יש דמות לא מוגדרת כשאני מפנטזת על זה, לא טובה במשחקי תפקידים, אני לא מצליחה "להרגיש" את התפקיד בשביל לזייף את זה. (במקומות מסויימים, טוב שככה)

הרי בסופו של דבר, ברגע שיש מישהו שאת מכירה, סומכת עליו וגם מוכנה שיגע בך בצורה כזו- זה כבר בדס"מ רגיל, גם אם הוא עושה בך מה שהוא רוצה.

אני ממש לא שופטת, להיפך, מעריכה את האנשים שמצליחים להגשים לעצמם פנטזיות ובאמת להנות מזה- גם אם זה רק משחק. 

אולי זה פשוט מצריך אומץ, להכיר טוב וירטואלית בלבד ולהגדיר גבולות, אבל גם אז.. יהיו מרכיבים חסרים.

נראה שבמקרה שלי זה נועד להשאר כפנטזיה 🦊