שלום חברים!
עוד שבוע עבר, לחלקנו הוא היה קצת ארוך ועמוס. בעצם, אני מאמין שלכולנו... כמו בדרך כלל :)
אז צריכים גם קצת מנוחה, לא?
טוב שיש סופ"ש. מקווה שלא תעבדו בו, לפחות לא יותר מידי! :)
בואו נתחיל את סוף השבוע בכיף ובאנרגיות טובות, כדי שבשבוע הבא נדלג בקלילות ונביס את העומס והבלגן. (איך נוכל? התשובה בשיר הראשון, בפזמון בעיקר).
אז הפוסט הבא מוקדש לכולכם, שיהיה הרבה כיף, שקט ואור בסופ"ש!
אבל במיוחד,
הוא מוקדש למלכתא, שהרעיון לפתוח אותו היה שלה!
רוני ג'יימס דיו... בעיני הוא האבא האמיתי של המטאל, הוא כמו המבוגר האחראי שכולם באים לשמוע בעצתו. אבא שהוא גם חבר. כל מילימטר באיש הזה הוא הכי מטאל שיכול להיות. כמה הוא חסר! ינוח על משכבו בשלום!
אבל גם מיידן אומרים, תחייכו חברים! 😄 (ואדי מוסר ד"ש. תמיד יש לו מצב רוח)
Obituary, היא ו-Death הן אצלי בטופ של הדת' מטאל. אף אלבום שלהם לא איכזב, הם תמיד שומרים על הסגנון שלהם ועל הברוטליות. וכמו Death, הם לא שרים רק על אלימות וכו'.
ולהקה לא יציבה ממש, אבל די חביבה 😄 מהאלבום הראשון שלהם מ-1988, שיר ת'ראש קצרצר!
שיהיה אחלה סוף שבוע לכולם!
