בשני מילים-בית זונות.
קודם כל יש לי בקרוב חודש קו בגבול ירדן הערבה או טול כרם.
שזה יהיה יותר מעשי ומבצעי.
אבל במלחמה הזו פשוט עשיתי בית זונות.
שמרתי על גני ילדים משעה שמונה בבוקר עד אחת בצהריים.
אחכ חזרתי לבסיס ופשוט זמן חופשי כל היום.
דפקתי שנ״צים.
בערב היו לי ערבי בידור פעם זה סטנדפיסטית פעם זה קוסם פעם זה ערב גדוד פעם זה ערב פלוגה.
לפני המלחמה הסתובבתי במזדרונות בעבודה שלי וצחקתי עם העובדים איתי אמרתי להם-
״מתי הפנסיה שלי???
מת לנוח כל היום לא לעשות כלום.״
הגיעו המילואים האלו וזה בדיוק מה שעשיתי.
מה שמעצבן ומכעיס בכל הסיפור הזה הוא שמילואימניקים שנמצאים בתוך עזה מקבלים את אותו מענק שאני מקבל והם מסתכנים הרבה יותר ממני…
היה לי חודש וחצי של פנסיה.
אמרו לנו שאנחנו בכוננות ואם בצפון יתחמם ונסראללה יעשה קרנבל יקפיצו אותנו.
וכנראה שהפנסיה תמשיך…
אנחנו גדוד מצ׳וקמק צריך לסגור אותנו בזבוז כסף של צהל.
