העולם כפי שאני רואה אותו

​התמונה הזו היא המניפסט של כל מה שאני מאמין בו כדאדי דום. יש פעמים שאת על הברכיים מולי כי ככה הוריתי, כי זה המקום שבו את מוצאת שקט תחת הסמכות שלי, ושם אני אעמוד מעלייך בגאווה ואהיה המבצר שלך. אבל כשהחיים בחוץ מרסקים אותך, כשהברכיים שלך נוגעות ברצפה כי הנטל שהעולם הניח לך על הכתפיים פשוט כבד מדי – אני לא עומד מעלייך. גבר שעומד מעל האישה שלו כשהיא קורסת הוא לא דום, הוא אפס. ברגעים האלו הסמכות שלי זזה הצידה. אני יורד למטה, לתוך השברים, וכורע לצידך בגובה העיניים כדי להזכיר לך שאת לא צריכה לסחוב כלום לבד. אני אהיה הקיר שאת נשענת עליו והאוויר שאת צריכה לנשום, ואני אשאר שם על הברכיים איתך עד שיהיה לך מספיק כוח לעמוד שוב. להיות דאדי זה לא רק לקבל ממך צייתנות כשקל, זה להיות ראוי להתפרקות שלך כשקשה. אל תפחדי מהמשקל של העולם, המקום הכי נמוך שתגיעי אליו הוא הידיים שלי. תנשמי, אני כאן.