פרק 11 // חלק א'
התעוררתי לפנייה. אור הבוקר חדר מבעד לתריסים בקווים דקים, מצייר על הגב שלה פסים של אור וצל. היא שכבה שם שקטה, העור שלה היה חשוף ונקי לגמרי. בלי סימנים כחולים ובלי טביעות אצבע מאתמול. היא נראתה כמעט שברירית, כמו דף חלק שמחכה שמישהו יכתוב עליו. הכנתי לשנינו קפה וישבתי על קצה המיטה. כשהיא פקחה עיניים, הדבר הראשון שהיא עשתה היה להעביר יד על הירך, מחפשת את הכאב המוכר שלא היה שם. היא הביטה בי, ובעיניים שלה היה משהו אבוד. קדימה, אמרתי בקול שקט אבל סמכותי, פרופסור משיח מחכה לתשובה. תפתחי את הלפטופ.
היא התיישבה במיטה, נשענת על הכריות, והניחה את המחשב על הברכיים. המסך נדלק והאיר את הפנים שלה באור לבן ומנוכר. אתר בנק הזרע. קטלוג של בני אדם. אני מרגישה שאני בוגדת בנו, היא לחשה פתאום, והיד שלה רעדה על העכבר. שאני מכניסה מישהו שלישי לתוך המקום הכי פרטי שלנו. התקרבתי אליה והנחתי את היד על העורף שלה. את לא בוגדת בנו, אמרתי והסתכלתי לה עמוק בעיניים. את בונה עכשיו את עתידך. את הדבר שאת הכי רוצה בעולם. בתוך התהליך הזה, רק את פה. אני לא האבא, אני לא השותף להורות, ואני בטח לא התורם. אני רק העזר כנגדך.
מזמין אתכם לקרוא את הפרקים הקודמים בדף שלי.