לפני 11 שנים. 10 במרץ 2013 בשעה 23:51
היום החלטתי ללכת לעבודה עם הפלאג, וזה פרק הזמן הארוך ביותר שהשארתי את הפלאג בתוכי אי פעם.
עשיתי היום משמרת כפולה בעבודה מ-9 בבוקר עד 20:00 בערב וכל הזמן ניסיתי להתרכז בעבודה שלי ובלקוחות(אני עובד בחנות בגדים) והמחשבות שלי כל הזמן נדדו לגוף הזר הזה שנמצא בתחת שלי וכל תזוזה שלי רק מגרה אותי יותר. כל הזמן כמעט הייתי על הרגליים וגם שישבתי לנוח זה רק דחף את הפלאג עמוק יותר לתוך החור, עד שהגעתי הביתה חשבתי שאני ישתגע אבל החלטתי שאני נשאר איתו עד מחר בבוקר.
אני ישתדל גם לכתוב בבוקר על המשך החוויה ועל הרגע הנכסף של הוצאת הפלאג והתחושה שאני הכי אוהב והכי פחות אוהב בו זמנית: ההרגשה שהחור פעור ופתוח מכל ההרחבה אבל גם כל כך ריק ורוצה משהו שימלא אותו.