כתיבה מתוך ניסיון העבר ודמיונות העתיד.
אני אומר לה אני אדון העוד, תמיד ארצה ממך עוד.
היא מקשיבה לי. היא תמיד מקשיבה לי. תמיד רוצה להעניק לי עוד ממנה. היא לא נרגעת עד שהיא מרגישה שנתנה לי את כולה ועוד קצת מעבר.
כשהיא עושה כך, אני מכניס את ליבה לתוך ליבי. ליבי מתרחב יחד עם שלה. אני מרגיש שהלב שלה מתחיל לפעום, בהתאם לקצב ליבי.
עוד אני אומר לה שוב. היא מקשיבה לי. היא תמיד קשובה לי. את נשמתה היא רוצה להעניק, שאחזיק ברוך בין כפות ידי.
כשהיא עושה כך, אני מלטף את נשמתה שלה, בתוך ידי. מכיר בכוחי ובאחריותי לה ולנשמתה. מלטף ומאכיל את נשמתה.
עוד אני אומר לה. היא כורה אוזן לכל מילה היוצאת מפי. היא מצפה לעוד עוד. גם אחרי שנתנה כמעט הכל. היא תמיד שם בשבילי.
אוספת את עצמיותה בידיה שלה ומושיטה לי את תוך תוכה. לא חמודה, את זה אני אשאיר לך. משם את צומחת ומשם אני זוכה לעוד שלך. הגדילה שלך היא האושר שלי.
