לפני 11 שנים. 14 במרץ 2013 בשעה 14:41
כך זה היה תמיד, כשאני נשברת , אני לא פוחדת, מתפרקת לגורמים, לרסיסים ממש קטנים...
אחר כך אני מגיפה את התריסים , סוגרת דלתות , מכבה קשרים.
עד שאני מצליחה לחבר את כל האיברים המפוזרים
ונולדת מחדש לחיים....
כך זה היה תמיד , כשאני נולדת , אני לא פוחדת להיות ראויה לחיים ....
אחר כך מגיעים משברים חדשים,
ואני לא פוחדת...
הרי נגעתי בחיים!