דחף

ואני אפילו לא מעשן.

לזה שאני עדיין נותן לזרים את חמת הספק. על אף כל העוינות הסתמית שנתקלתי בה מהרבה אנשים, בסוף באמת כל אדם הוא דף חלק בעיניי.

אני משתדל להפחית את הכעס שלי כלפי אנשים, כי זה סתם בזבוז אנרגיה. אני אשמח שקרמה תפגע בהם, אבל גם אם לא. אני חותך את כל מי שעושה לי רע בחיים. אולי הם משגשגים, אבל לא לידי.

עוד קראו לי ילד. הייתי בן 21, ועוד הייתי לרוב מגולח כך שהיה לי בייבי פייס. הקהילה נראתה מאוד מבוגרת, לדומית הראשונה שהייתי איתה בקשר היה ילד בגילי. אני אמנם נמשך לנשים מבוגרות אבל לקשר אמיתי זה לא היה רלוונטי. 

עוד לא התנסיתי אז בלשלוט, הייתי רק נשלט. ויש רק הרבה כאלה שיגידו שהרגישו כמוני. שפשוט אין מבחר, אז לפעמים הולכים על מה שיש. ואז זה עוד יותר שובר כשמקבלים לא. הרי התפשרת מלכתחילה ואז קיבלת לא?

ככל שהתבגרתי חיכיתי שנשים בגילי יצטרפו לסצנה. אבל זה לא קרה. רק במקרים נדירים. הסצנה הזדקנה כגיל משתתפיה. בין לבין הייתי רואה במסיבות נשים מאוד צעירות, לעיתים אפילו הייתי תוהה אם הן בגיל מספיק כדי להיות שם. שנים אחר כך הבנתי שאלו היו הטרף של השולטים המבוגרים בקהילה, ושבאמת חלקן לא היו בגיל בכלל. ובעוד שאני חוויתי אולי תסכול מהשנים הראשונות שלי בקהילה, הן חוו צלקות של ממש. שהרחיקו אותן משם לנצח.

בכמה שנים האחרונות פגשתי נשים בגילי שכן יש להן נגיעה לבדס"מ. אבל הן לא בכלוב, ולא בקבוצה בפייסבוק, כי הן לא מוצאות את עצמן שם. גם אני לא מוצא את עצמי, לא פה ובטח שלא בקבוצה בפייסבוק, אבל אני גם מרגיש שאין לי ברירה, כי זה המקום היחיד שבו אני יכול לדבר על הדברים האלה, וגם עבור הכמה בודדים באתר שאני מרגיש חיבור אליהם, פה ובקבוצה, זה שווה את זה.

אבל הן יצרו לעצמן קהילה כי הן גם ככה היו בקהילות אלטרנטיביות. שחקניות, אמניות, מוזיקאיות, יוצרות, נשים שהסביבה שלהם מלכתחילה הייתה ליברלית. אצלי בין השירות בקרבי, לתואר היחסית סאחי שעשיתי, ואפילו בסביבה היחסית פתוחה בעבודה, לא נוצרה באופן טבעי קהילה שיש בה גם חובבי בדס"מ. אמנם החברים שלי אנשים מדהימים, אבל הם מאוד וניליים.

זה אמנם יהיה בזבוז אחרי שנלחמתי על המדינה הזו, אבל לפעמים אני תוהה אם רילוקיישן יפתור את זה. אנשים שפגשתי בארה"ב, אנגליה וברלין היו באמת אנשים פתוחים מינית, וגם מבלי שזה יהיה סך כל האישיות שלהם. זה פשוט דלת שפתוחה בעיניהם, טעם שיש להם כמו העדפה בין טעמי גלידה. חלום.

אני חושב שלנסות לקרוא לבדס"מ קהילה זה נורא קשה כשעיקר הקולות בקהילה הזו אלה האנשים הכי בומרים ומביכים בעולם.

עושה סיור עבדים היום.

כמה ברי מזל הולכים לחטוף כמו שהם לא חטפו.

אם יש לכם או לכן דברים משפילים שאתם אוהבים להגיד לעבדים מוזמנים לכתוב בתגובות או בפרטי, אני נהנה מאוד מהשפלות מילוליות.

הסחבה העיקרית שלי בחו"ל, מחפש מישהו שישרת אבל לא ידרוש הרבה תשומת לב

אצלי בתל אביב

בלי מין

בלי נשואים

מחפשים להערב עבד שישרת את שנינו.

English speakers preferred

חובות:

1) רווק/גרוש (לא במערכות יחסים סגורות)

2) משרת גברים ונשים

3) מלקק סוליות נעליים

4) מתחבר להשפלות פיזיות ומילוליות

בונוס לבעלי סף כאב גבוה

מתחילות לתת הסברים מפרכים לשליטה שלהן ולכימיה שלהן. כל מיני חוקים מיסטיים. "זה בא ממקום מעצים"

לשמוע אותן מסבירות מגילות על גבי מגילות של למה זה שהן יורקות ושמות דילדו בפה של הנשלט שלהן זה בעצם חיבור מזלות בהדרכת השמש.

אני מבין שיש רצון לפתור את הקונפליקט בין הצורך בבדס"מ לבין התפיסה העצמית שלנו כאנשים טובים שמחפשים אהבה, אבל באמת שאני מעדיף את התשובה הפשוטה "כי זה מחרמן". כי כל השאר מרגיש כל כך מאולץ.

אפשר לקיים יחסים בהסכמה, עם אנשים שאתם אוהבים וגם עם כאלה שלא, שבהן יש דינמיקה של שליטה עם כל היוצא בכך. אפשר לסשן אנשים מזדמנים ואפשר לבחור בקפידה נשלטים שיהיו מדויקים לכן ושיהיה ביניכם רמת אמון מאוד גבוהה. לא צריך תירוצים.

סרט מדהים שהוא בעיניי הפנטזיה של לפחות 50% מהגברים. שני השחקנים שם יפים בקטע אחר. כן כרגיל הדיכוטומיה הרגילה של הוליווד בנוגע לשליטה מתקיימת (שליטה גברית היא ממניעים מיניים/רגשיים ושליטה נשית היא ממניעים כלכליים/אינטרסנטים), לפחות בתחילת הסרט.

באופן מאוד מפתיע הייצוג היחיד שראיתי בזמן האחרון לשליטה נשית ממניעים מיניים היה ב-the boys. לאשלי לגמרי יש את זה בתור שולטת והיא הייתה בוודאות מקבלת בברכה בפאם פטאל ובאורדורה.

תראו איזה מלכות מהממות הם זוכים לשרת

בזמן שאני משפיל אותם מולן

הן נקרעות מזה