ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דחף

על נשים, גברים, נעליים ותהיות של סוטים
לפני חודשיים. 23 בינואר 2024 בשעה 12:30

שילוב מושלם ונדיר.

לפני חודשיים. 22 בינואר 2024 בשעה 13:46

הוכחה סופית שאני אני בכל מקום שבו אהיה, לא משנה מה הסיטואציה

לפני חודשיים. 12 בינואר 2024 בשעה 9:55

אי פעם כעסתם ברמה שלא הייתם רגועים? שרק הייתם צריכים לשבור משהו? שפשוט הרגשתם את השרירים שלכם מתכווצים ודמיינתם התפרקות טוטאלית?

לפני חודשיים. 9 בינואר 2024 בשעה 17:18

לי ולשולטת במרכז תל אביב

ממש בשעה הקרובה 

לפני 3 חודשים. 19 בדצמבר 2023 בשעה 18:52

מאז ומתמיד אני מתמודד עם התחושה שהכל סובב סביבי. לא רואים את זה עליי כי מאדם כזה אולי מצפים להיות לא מתחשב או גס רוח. ואני יודע לגמרי מתי הזמן שלי לשתוק ואני מיישם גם את הזכות הזו כשצריך.

אבל יש בי הרבה פעמים תחושה שמסתירים ממני, שמנסים לפגוע בי. הבעיה היא שמספר פעמים זה התברר כנכון. למשל אותה מנהלת שניסתה להאשים אותי בתקלות מספר פעמים מול כולם מבלי לדבר איתי קודם. חשבתי שמדובר ביחס תוקפני כלפיי וניסו להרגיע אותי ולהגיד שאני מנפח את זה. עד שגיליתי שהיא עשתה אותו דבר ואף גרוע יותר לקודמת שלי בתפקיד. שהיא שמה לה למטרה להשתמש במי שהכי חדש והכי פחות בכיר בצוות כדי שיהיה השעיר לעזאזל. ואז עלו עליה ופיטרו אותה. והיקום הוכיח לי שצדקתי.

או כשהייתה לי הרגשה רעה לגבי אחותי וגיליתי שהסתירו ממני את ניסיון ההתאבדות שלה ואת ההפרעות שלה. או כשהתעקשתי לגלות מה קרה לדוד שלי וגיליתי שהוא עבריין מורשע והוא נמלט מהארץ. או זו שמקבלה ושיקרה לי.

וזה מקשה מאוד אחר כך להיות בסיטואציות של אי וודאות. קשה להתאזר בסבלנות כשתחושת הבטן שלך אומרת שזה לא הזמן שהוא המכשול. אלא שמסתירים ממך משהו. שצריך לפעול עכשיו כדי לסכל, כדי לשבש, כדי למנוע. ואז זה גם מתנפץ. כשפעם במלא זמן מגלים שטעית. שלא ניסו לפגוע בך. שהיקום זימן צירוף נסיבות שגרם לכך להיראות שמסתירים ממך או מתנכלים לך והאמת היא תמימה לחלוטין.

אז איך מתגברים על זה? הלוואי והייתי יודע. כי אני לא יכול לחשוד בכולם כל הזמן. אבל המציאות לימדה אותי שאני גם לא יכול לשפוט את כולם לכף זכות.

לפני 3 חודשים. 15 בדצמבר 2023 בשעה 16:04

בחלומי אנחנו עושים מהאקס שלה נשלט. הוא הולך איתנו למקומות בפומבי. הוא מביא לי קונדומים בזמן סקס. הוא עושה תרגילים של כלבים: שב, תתהפך, על 4, תוציא לשון. הוא בכיסא ליד המיטה בזמן שאנחנו מזדיינים. היא לוקחת את הקונדום ומרוקנת לו בפה עד הטיפה האחרונה. היא לוקחת גרב שלי ומצמידה לו בסלוטייפ על הפה לכמה שעות.

 

לפני 3 חודשים. 15 בדצמבר 2023 בשעה 13:56

זה גבר זה?!

סמרטוט שבסמרטוטים

איך הוא התנשף כשהוא ליקק לי את הנעל

כשכל הג'יפה נכנסה לו לפה

כל טיפת לכלוך כמו אורגזמה ללשון הדוחה שלו

אני יודע שיש מי שקורא את זה ונדהם. יש מי שקורא את זה וכועס. ויש מי שקורא את זה ומקנא. בו. כל הקנאים מוזמנים לעמוד בתור

לפני 3 חודשים. 14 בדצמבר 2023 בשעה 11:34

שוחררנו כיחידה והחלטתי להתנדב ולהמשיך.

על פניו החלטה לא סבירה.

אבל בתכלס

בתקופה האחרונה אני מוצא יותר משמעות שם מאשר פה. יותר אחווה. ואפילו יותר שמחה.

לשם אסור להכניס את העצב. חוק לא כתוב כזה. הכל בפאוזה. עכשיו המורל גבוה. עכשיו רק מנסים להצחיק אחד את השני.

או שלחילופין פשוט מתמקדים בעבודה. עושים את מה שצריך. שם אתה אף פעם לא לבד. זה תיסכל אותי בזמנים מסוימים. אבל ברוב הזמן זה נתן לי כוח.

כרגע אני כבר כמעט שבוע בבית. מנוחה כפויה. עוד לא בעבודה, עוד לא בצה"ל. ואלה הרגעים הכי קשים. מעין פרסומת לחיים שתצטרך להתמודד איתם אחרי. ואי הוודאות גדול מדי מכדי לעכל. אז בורחים לפורקן.

וזה מה שאני עושה פה.

לפני 3 חודשים. 13 בדצמבר 2023 בשעה 15:08

אבל ממש נוראיות, כן?

לפני 3 חודשים. 11 בדצמבר 2023 בשעה 11:19

שחררו את הגדוד שלנו. אני עוד מנסה להתנדב כדי להמשיך ביחידה אחרת.

וזה נראה לי הזיה לחזור להיות עכשיו אזרח full time. במיוחד שהתעסקתי ביצירה ובפאן. מרגיש לי בלתי אפשרי לעשות דברים כאלה כרגע.