בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דחף

על נשים, גברים, נעליים ותהיות של סוטים
לפני יום. 30 במאי 2020, 21:40

הרי כל החיים שלי זה קראשינג אחד גדול. אפילו בתור זרעון עשיתי קראשינג לרחם של אמא שלי על אף שהייתה בגיל מבוגר כבר. לכל מקום שלא הגעתי אליו, מההקבצה במתמטיקה בתיכון לאוניברסיטה לעבודה הגעתי באמצעות זה שפתחתי לעצמי דלת בכוח.

יש משהו מאוד כיף בקראשינג. אין עליך לחץ להנות, אתה לא מחויב לפוליטיקה של אף אחת מהקבוצות. חבל שהיו קצת יבשים שם. וגם חבל שלא התחלתי עם זאת עם העקב והפלטפורמה לפני שהיא הלכה, חשבתי שיהיה לי יותר זמן לזה. Oh well

 תהיו חמודים ותעשו עוד הרבה מסיבות שאוכל להיות לא מוזמן אליהן.

לפני 3 ימים. 28 במאי 2020, 21:00

מרגיש מפונק מרוב שנהנתי בחג עד כה. שוכב על הספה מנומנם ומלא. ובא לי שיעסו לי את הגוף ויגרדו עם ציפורניים ושאפילו אוכל לכפכף קצת כדי להוציא אגרסיות שהצטברו.

די טהרנים קצת סוויצ'יות לא תהרוג אף אחד. אולי בסוף תאהבו לצאת מהמסגרת.

לפני שבוע. 22 במאי 2020, 21:34

הייתי אמור להיות עכשיו בדייט. במזל הצלחתי לתפוס רגע של צלילות ולבטל. אני לא רואה את עצמי הולך למערכת יחסים איתה. אני רוצה סקס. סקס מדהים. אבל לא מערכת יחסים. כלומר רוצה מערכת יחסים אבל לא איתה. אבל אני לא עושה דברים כאלה. אני תמיד מנסה להיות הכי ישיר שיש. וזה טוב שלא בזבזתי לה את הזמן. אבל החרמנות שלי מתפרצת. סירבתי לשכב עם שתי נשים מדהימות, אחת בגלל שחשבתי שיש לנו עתיד ורציתי לחכות לדייט השני (כן גם לגברים מותר) והשנייה כי פשוט נכנסתי לחרדה מסקס איתה. משהו הרגיש לי לא בסדר. אז דחיתי את זה. עכשיו אני מתפוצץ. מחר ארגיש יותר טוב.

לפני חודש. 24 באפר׳ 2020, 18:03

אז כמו כולנו אני תקוע בבית כבר חודש וזה אומר שהחלטתי להצטרף לחבריי בני האנוש ולעשות מנוי לנטפליקס.

אחרי מיצוי של כל סדרות הדגל החלטתי לחקור את שאר התוכן, ואחרי צפייה בפרק של הסדרה easy שעוסק בבדס"מ הגעתי למסקנה, אותה גם ביססתי על הסדרה bonding ועוד תכני בדס"מ שראיתי במיינסטרים:

יש תפיסה בקרב אנשים מחוץ לקהילה שבבדס"מ אין צורך בהסכמה. נשלט/ת? הסכמתם למערכת יחסים עם שולט/ת? כאן זה נגמר.

בהרבה סצנות, גם בפרק וגם בתכנים אחרים שציינתי,ישנם קטעים בהם הצד הנשלט רוצה להפסיק או ללכת והצד השולט אומר לו לא. ישנם קטעים בהם הצד השולט מכניס לסשן אלמנט או עוד בנאדם שהנשלט לא יודע עליו.

למה הבורות הזאת? באמת אתם אומרים לי שתסריטאים בהוליווד לא מודעים לבדס"מ? שאין להם את מי לשאול? או אולי הם מודעים לכך אבל הם רוצים לייצג את איך שהקהל הונילי תופס את הבדס"מ? 

לפני חודשיים. 30 במרץ 2020, 14:28

תני לו לקרוא את הבלוג. אני נתתי לאקסית שלי והיא אהבה והיה לנו שיח על זה.

לשנייה:

תספרי לו לפחות על ההעדפה שלך. לא בהכרח על מה את מדמיינת במהלך סקס (את זה כולנו שומרים בסוד). 

פתיחות יכולה רק לעזור בשני המקרים. זה לא באמת מערכת יחסים אם אתם מסתירים חלק מעצמכם כדי שהיא תתקיים.

הפוסט מכוון לאלו שיודעות שהן יודעות.

לפני חודשיים. 24 במרץ 2020, 0:16

דפיקה בדלת העירה אותה. היא אמרה שהיא תניח את הראש שנייה אבל היא נרדמה. הוא הגיע בול הזמן. אבל רגע, צריך לבדוק אם זה הוא או השותפה.

"סיון?"

"אמממ לא.. זה אני"

היא בחנה את עצמה במראה בזריזות לוודא שהיא לא נראית זרוקה מדי. חולצה, ג'ינס וסניקרס. אולי יש זמן להחליף? לא הוא כבר פה. מה לעשות שהזמן היחיד שהבית ריק זה בשלישי כשהיא מסיימת ב-14 והשותפה שלה לומדת עד 16. היא פתחה את הדלת.

הוא היה אוברדרסד. ועם פרחים. ככה מתלבשים בהייטק אולי? נעעעע. גם הפרחים, זה בכלל לא משהו שסתם זרוק במשרד. הוא השקיע ממש בשביל זה.

"מה זה?"

"כלניות"

"כאילו כן מבינה אבל... מה?"

"לא אוהבת?"

"אוהבת"

"מצוין אז קחי"

היא לקחה את הזר. הוא נכנס והלך ישר לחדר שלה. היא סגרה את הדלת ווידאה שהשכנים לא רואים. הוא התיישב על המיטה והיא התיישבה לרגליו. רק היה לה דבר אחד להגיד לו לפני שמתחילים.

"אם יהיה חזק מדי אני אגיד לך"

הוא התחיל עם ספאנק רך. לבדוק את השטח. אז עוד ועוד. בהתחלה היא עשתה לו פרצופים, מהסוג שגברים אוהבים לראות כשהם נותנים ספאנק. כן, שם! ואז הוא הגביר. היא הרגישה את התחת שלה נהיה יותר ויותר אדום. בדרך כלל זאת הנקודה שבה היא מתחילה באמת להנות.

מנקודה מבטה על הרצפה היא התרכזה בזר הפרחים. בדרך כלל היא סתם בוחרת נקודה רנדומלית בפרחים, הפעם הפרחים הצבעוניים בלטו מעבר למחשב הנייד שלה ולספרים האפורים והמשעממים שנערמו לידם. הגוונים היפנטו אותה. בעיקר הסגול. סגול זה משהו. היא הפסיקה עם המבטים. הספנקים הפכו באיזשהו שלב למעמסה. כאילו, די, אני מנסה להתרכז פה במשהו. ניכר שגם הוא מיצה.

"טוב, עכשיו תמצצי לי" הוא אמר. כשהיא הסיתה את מבטה מהפרחים היא כבר ראתה את האיבר שלו בחוץ. בכל יום שלישי אחר היא הייתה זורמת איתו. אבל די. זה כבר נהיה שגרתי. ספנקים, מציצה, ספנקים, מציצה, זיון. די. משהו בפרחים עורר בה מחשבות. פתאום התחשק לה דברים שהיא לא רצתה לפני כן.

"בא לי משהו אחר היום"

"בא לך? וואלה מה בא לך?" הוא ליטף לה את התחת.

"בא לי... שאתה תמצוץ לי"

הלם.

הפרצוף שלו התעקם. "לאלאלא זה.... אני לא..." היא קמה והתקדמה לשולחן. "אין לי סטרפאון אם מזה אתה דואג, אני יודעת שאתה יותר מדי גבר גבר בשביל זה".

"אז?"

היא לקחה את הזר והניחה אותו על המיטה. היא הרימה פרח אחד, מחזיקה אותו מהצד של העוקץ וכיוונה את הקצה של הגבעול אל הפנים של השולט המבולבל. כל האינסטינקטים שלה בנוגע לגברים פעלו בבת אחת. היא הייתה צריכה למכור את השורה הבאה, עם המבט הנכון, כדי שהוא יסכים. היא העיפה לו מבט חושני ואימצה קול לחששני של כוכבת פורנו.

"תמצוץ את הכלנית שלי"

היא ראתה על הפנים שלו שזה עבד. מזל, כי המודעות העצמית התמיד-נוכחת שלה החלה לזלוג בחזרה מיד אחרי שהיא עשתה את המבט המטופש הזה. אבל המטרה כבר הושגה. היא ראתה על הפרצוף שלו שהוא מתחרמן מזה. העיניים שלו נראו כאילו הוא עבר היפנוזה. הוא קירב את הראש שלו לגבעול, פתח את הפה קלות והשפתיים שלו עטפו אותו כמו קשית. ואז הוא החל למשוך אחורה.

היא חייכה וליטפה את ראשו.

"כן. כן. בדיוק ככה. אבל עוד"

הוא התחיל למצוץ כאילו הוא התאמן לזה כל חייו. היא רק זרמה עם התחושה. היא לא הבינה למה זה עושה לה את זה. היא רק ידעה שכרגע זה כל מה שהיא רוצה. ושכרגע זה מה שעושה לה רטוב. ושהיא חייבת לגמור לפני שהשותפה שלה תח-

הדלת של הכניסה נפתחת

פאק. היא רצה לדלת וחסמה אותה עם גופה. היא בדקה את השעון בפלאפון. היא לא נרדמה רק כמה דקות. והוא איחר בטירוף. שעה וחצי ליתר דיוק. 

"מאי? את פה?"

היא סתמה את הפה שלו, עם הפרח עדיין בפנים. הצמידה את האצבע לפה שלה וסימנה לו לשתוק. יצאה מהחדר.

"היי סיון מה קורה?"

"הכל טוב, הפחדתי אותך?"

"לאלא סתם הייתי באמצע משהו ועם אוזניות. אנחנו מנקות היום?"

"וואי מה הסיכוי שתעשי היום לבד ואני אעשה שבוע הבא? אני רק באתי לקחת כמה דברים, יש לי חתונה במרכז ואני צריכה לנסוע להורים ממש עכשיו"

"אה סבבה אין בעיה עליי"

"בדוק? נשבעת שבוע הבא אני אפילו אעשה כיריים פשוט אני בסופר סטרס ואני כבר מאחרת ואני-"

"לאלאלא באמת שהכל טוב! עליי!"

"יואו אני חייבת לך בגדול, תודה מאי"

מאי הסדירה את הנשימה והתאפסה בזמן שסיוון ארזה. "ביי נשמה את אדירה תודה". קצת אחרי שסיוון סגרה את הדלת מאי הבינה שעכשיו היא צריכה לנקות את כל הבית לבד. והיא שונאת לנקות את הבית. היא בהתה בדלת הסגורה שלה ואז הבינה מה עליה לעשות. היא פתחה אותה וראתה אותו, יושב, ממושמע, כלנית בפיו.

היא גייסה שנית את יכולותיה הנשיות.

"מאמי, אתה יודע מה מממששששש יעשה לי את זה?"

לפני חודשיים. 22 במרץ 2020, 23:51

מעוניין, ברוח השיתופיות שמאפיינת את התקופה, לפתוח בחילופי סיפורים ארוטיים כאן בבלוגים.

אני יכול לכתוב סיפורים ארוטיים לפי הזמנה ואפשר לבקש שזה יהיה על אנשים ספציפיים (בלי שמות) עם סיטואציות ואקטים לפי הזמנה ואני בתמורה אזמין גם סיפור.

הלוואי וזה יצא לפועל אני מתרגש מהרעיון הזה ואני חושב שזה יכול להיות ממששש כיף.

כמובן שהסיפורים יפורסמו בבלוגים (אני יכול לפרסם רק בשלי אם מישהי לא רוצה בשלה) להנאת הציבור ואשמח להשתתפות קהל 😊.

לפני חודשיים. 17 במרץ 2020, 18:38

לא יודע אם זה נכון בימים האלו. כל מה שבא לי זה להיכנס לבידוד עם מישהי ולשחק באמא ואבא. אבל מה שלא עבד אז לא בהכרח יעבוד עכשיו, משבר קיומי או לא.

דעתכן/ם?

לפני 3 חודשים. 20 בפבר׳ 2020, 0:31

אולי התחלתי טרנד. כותב כאן על מישהי יוצאת במינה שיצא לי להכיר ושדרשה סיפור עליה. אני אולי לא אוהב לקרוא לעצמי נשלט, אבל כששולטת דורשת (וגם לדרוש צריך לדעת איך לעשות בכבוד) אני מקיים...

הכרנו פה אחרי משיכה הדדית למילים אחד של השנייה. כן כן סיפור האגדות שמחזיק את כולנו פה של להכיר אנשים שווים וחכמים בכלוב מתגשם לעיתים.

נפגשנו בבר מהסאחים שיש והיא בלטה על רקע הונילים שהקיפו אותנו. היא אישה של ניגודים. גם מי שלא יודע על אופייה הבדסמי יעיד על הניגוד בין הדמות המוחצנת-פאנקיסטית שלה לאופי והדיבור הרך שלה. יש לה קול מרגיע והיא מאוד נינוחה, אמיתית ונטולת יומרות. השיחה בבר הובילה אותנו למקומות טובים. התיישבנו כזרים, אך ברגע שהיא תפסה את היד שלי ולחשה לי באוזן, החומות בינינו נשברו סופית והגענו לרמה חדשה של הכרות.

"כמה אתה רוצה לרדת מתחת לשולחן ולנשק לי את הנעל?"

גם השליטה שלה לא באה ממקום של עליונות מלאכותית. הייתי מתאר אותה כד"ר ג'קיל ומר הייד. חיית הטרף שבה יוצאת כשהיא מתחילה לשלוט.

והיא לא לייט. היא מתפרקת ופורקת עליך. אתה תכאב ותתפתל ותלקק רק כדי לספק אותה. והיא ממש לא פסיבית בנושא. היא תקח ממך כל מה שהיא תרצה.

ואז כשהכל יגמר היא תחבק. ותנשק לה את הקרקפת. ותלטף לה את השיער בעוד הראש שלה שוקע על החזה שלך. כי היא לא אוספת עבדים בשביל סלון נקי או נעליים חדשות או בשביל האגו. היא בכלל לא אוספת. היא רק מחפשת. להרגיש.

לפני 3 חודשים. 17 בפבר׳ 2020, 1:41

לבקשתה, מובא כאן סיפורה של מישהי בשם... אממ.. בואו נגיד... לולה.

את לולה פגשתי במסיבת פמדום. הייתי בשנה ראשונה ללימודים ומבחינתי שנה שלישית לחיים מאז שזכיתי בחופש שלי. בחיים החדשים שלי התחילי להרגיש יותר בנוח עם מי אני ומה שאני מחפש. כבר לא מסתיר פנים כשאני בדרך למסיבה. כבר מתחיל לתת רמזים לסביבה. כבר לא מתבייש כשאני פוגש מישהי ונילית להגיד לה בסוף הדייט הראשון "אני בקטע של בדס"מ". ידעתי שהולך להיות כיף במסיבה הזאת, סוף סוף ליין בלי ערסים בני 50 שבאים להצליף בבנות 18 שיכורות. משהו יותר טהור, שמושך אנשים שבאמת אוהבים את זה וזה לא תחביב בשבילם.

אני באתי לשם לפלז'ר. לולה באה לביזנס.

היא נכנסה עם חברה וכולם שמו לב אליהן. אליה. ג'ינג'ית עם שיער ארוך ושופע, לבושה כסוג של תלמידה קתולית עם חצאית ונעלי עקב שחורות חמודות כאלה. כנראה שהיא כיוונה לחובבי הלוליטות. לה היה עבד צמוד מהרגע שהיא נכנסה. לא ידעתי אם הם זוג ובדרך כלל אני מאוד מקפיד על הדברים האלה. אבל היה נראה שהיא וחברה שלה באו להנות. אז באתי והצעתי לנקות להן את הנעליים. לולה הגיבה בדמות. אמרה משפט כזה של דומית והוסיפה צחוק מוגזם כזה של שולטות מפורנו. שיחקתי את התפקיד שלי וניקיתי להן את הנעליים. לולה דאגה שאני אנקה אחר כך עם מגבונים לחים. מקצוענית.

לפי כללי המסיבה שולטות יושבות על הספה ועבדים על הרצפה. לולה ישבה, העבד שלה לרגליה. החלטתי לבדוק את העניין. לא כל יום פוגשים שולטת שהיא לא בגיל של אמא שלי.

התחלנו לדבר וגיליתי מי זאת לולה. לולה אשה של ביזנס. והביזנס הוא שליטה. הייתי בשוק. מצד אחד, אמרתי לעצמי, ברור שזה טוב מדי כדי להיות אמיתי. אין דבר כזה נשים יפות צעירות שאוהבות לשלוט סתם ככה. מצד שני אני מדבר איתה וזה לא מרגיש שאני מקבל יחס של לקוח פוטנציאלי. זה מרגיש שבא לה להכיר אותי. שאלתי אותה אם אפשר לשבת לידה, בניגוד מוחלט לחוקים. היא אמרה לי שלמקרה שלא הבנתי בא לה לדבר איתי, אז זין על החוקים.

יצאנו מהמסיבה והסעתי אותה ואת חברה שלה הביתה. 

הגענו אליה. שאלתי אם אפשר לעלות והיא אמרה שכן. נכנסנו לבית/משרד שלה. הכל רגיל: ספה, טלוויזיה, אוסף דילדואים בסדר גודל עולה, מטבח, כלי ניקוי. תוך כדי שהתחלנו להתמזמז היא סיפרה לי על חבר שלה. יאפ, ידעתי שאני לא אצליח לשרוד הכל בלי קאץ'. היא אמרה לי שזה ידוע שהם גם עם אחרים ושלא אמורה להיות לי בעיה עם זה. מאז ומתמיד שמתי גבול בלהיות עם מישהי בזוגיות. אבל גם אם לפי מה שהיא אומרת, זה לא בדיוק ככה, עדיין משהו אחר הפריע לי: אני רציתי להיות חבר שלה. או בעלה. או וואטאבר.

כמה זמן חיכיתי לפגוש מישהי שהעולם הזה לא זר לה. חזקה. מצחיקה. עוקצת. אבל גם רכה. החלטתי שאולי לשכב זה בגידה אבל סתם להתחבק על המיטה זה בסדר. אז זה בדיוק מה שעשינו. שעה. היא ידעה איך לעשות לעצמה נוח, לקחה את הזרוע שלי, תקעה ליד הצוואר בין הכתף לכרית. ולמשך שעה אחת הייתי רגוע. דיברנו על הכל, על המשפחה, על מה היא רוצה לעשות, על הדברים המדהימים שהיא עושה בזמן הפנוי שלה. היה ברור לי שאני מדבר עם מישהי יוצאת דופן, קשוחה ומלאת חמלה באותו הזמן.

המשכנו לדבר אחרי זה. אבל הנה משהו שצריך להבין לגבי לולה. מה שלולה רוצה לולה רגילה לקבל. ומה שהיא רצתה ממני זה רים-ג'וב. לא דייט ולא זר פרחים. היא רצתה שאני אעביר את הלשון שלי על השפתיים האחוריות שלה. שוב ושוב ושוב. לקהל הנשלטים הקורא את זה, עכשיו זה זמן טוב להתחיל לאונן. תסיימו אבל כשנגיד לכם.

אני הייתי בין פנטזיית בדס"מ בדמות אישה לבין פוטנציאל למערכת יחסים ונילית עם מישהי אחרת. כמובן שקשה להשוות בין אישה שהיא גם מרתקת וגם יודעת לצטט מהפורנו שאני רואה לבין מישהי "תמימה" שכל העולם הזה זר לה. ואני אשקר אם אגיד שלא רציתי את לולה. ברור שרציתי את לולה. אבל רציתי את לולה לעצמי. רציתי זוגיות עם לולה, דייטים לסרט עם לולה, אימוג'ים דביקים בוואצאפ עם לולה, ארוחת ערב אצל ההורים עם לולה, שיחות נפש במיטה עד הבוקר עם לולה. אבל זה מה שאני השלכתי עליה. לולה רצתה רימג'וב.

היא שלחה לי הודעה יום אחד "נו אתה בא הלילה לאכול לי?". התחלתי להתחמק. לולה כבר כעסה על הכללים המטופשים שלי. "פשוט בא לי לשים לך אקדח לראש, שתסתום את הפה ותרד לי". עכשיו מותר לגמור. אמרתי שאותו לילה לא מתאים, שבאותה לילה יש לי משהו עם אותה ונילית שראיתי איתה יחסים יותר ממשיים. לולה הציבה לי בחירה: "או שאתה מגיע לעשות לי רימג'וב הלילה או שאני חוסמת אותך". התעצבנתי ואמרתי לה לא לשים לי אולטימטום. לולה חסמה. אני מקווה שלא גמרתם על המסך. תנקו את זה, זה מגעיל.

החיים המשיכו. גם לי וגם ללולה. מדי פעם יצרנו קשר מחדש. לפעמים דיברנו בטוב. לפעמים דיברנו ברע. הפוסט הזה בכלל הוזמן בשיחה האחרונה שניהלתי איתה. ואין לי מושג לאן זה ילך. כנראה לאן שלולה רוצה. וגם אם לא יהיה בית קטן במושב עם לולה, אני בטוח שאני לעולם לא אשכח אותה.