מישהי שאלה אותי היום אם אני אוהב גם סקס רגיל. אם אני יכול לזנוח את כל הפעלולים והאפקטים בצד לטובת פשוט עשיית אהבה פשוטה, אפילו מיסיונרית.
אז נזכרתי ביזיזות שהייתה לי לפני שנה וקצת, שהתקיימה בעיקר באפטרים בסבב מילואים ארוך מאוד בצפון. היא הייתה סוויצ׳ וכשמשלבים שני סוויצ׳ים מקבלים התפרצות של הר געש.
התעללנו אחד בשנייה בדרכים מרובות ונהדרות עד כדי כל שאפילו נפצענו יותר מפעם אחת. היא דיממה מהלשון מביז שנתתי לה ואני נחתכתי בשפה מעקב הסטילטו היפהפה והקטלני שהיא נעלה בפעם הראשונה (היא הייתה רגילה לבלוק, פחות מסוכן).
ירקנו. דרכנו. מעכנו. קיללנו.
ובסוף אני זוכר אותי פשוט יושב לידה לראות טלוויזיה כשהיא לובשת רק חלוק. ומרגיש שבא לי אותה. כמו עוגה שיושבת על השיש, כבר חתוכה לפרוסות, מזמינה ומחכה. בלי עקבים, בלי קולרים, בלי משחקים, פשוט בבת אחת התחלנו לטפס אחד על השנייה. והרגשתי אז בפעם הראשונה מזה הרבה זמן מה זה לעשות סקס ונילי לא מתוך ברירת מחדל, אלא מתוך רצון ותשוקה אמיתית לדבר.
כשקינק בכלל לא על הפרק אז סקס ונילי מרגיש כמו פיצוי למפסידים. גביע למקום השני. תחליף בשר.
כשהוא קיים אז סקס ונילי מרגיש כמו עוד מנה בתפריט. וכולנו יודעים שלפעמים לא בא לך לא סביצ׳ה, לא תמנון ולא ביסק סרטנים. לפעמים בא לך המבורגר עם צ׳יפס.
סליחה, נהייתי רעב.