דחף

שבדס"מ זה רק תבלין לסקס של בני 50 וזוגות בפרק ב'. איזה נאחס כבר איזה עשור ככה, חייב להתחתן כבר ולהתחיל לעבוד כסוכן ביטוח כדי שאוכל לצאת למסיבה ולהרגיש שייך.

תוך חצי שעה מאבדים פה תקווה. תודה לכל מי שדיברתי איתו/ה הערב. אתם המיץ של הזבל.

אני אזמין גם פורעים יהודים וערבים שיעשו סובלימציה לזעם שלהם ויוציאו את התסכול שלהם בדרכים סקסיות ובהסכמה.

לא ראיתי כבר כמה זמן. אבל משהו בכל מה שעבר פשוט מרגיש לי ""די, תראה פורנו ותלך לישון"

יש הרבה "כמעט"ים ו"אולי"יות בדרך אבל אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ולא נתפשר על פחות. לא נקבל תחליף. לא נקבל שיערערו אותנו וינסו להגיד לנו מה אנחנו צריכים. אנחנו יודעים יותר טוב מכל אחד ואחת.

רק צריך סבלנות.

בעקבות דיון בפוסט בפורום שהיה על סף להפוך להיות לינץ' ציני על בנאדם והפך להיות מכבד ומקשיב, יש לי תקווה לכלוב ואולי אפילו לאנושות שנוכל להיות מקום יותר מכיל.

אני מרגיש חייזר. מאז ומתמיד הרגשתי ככה.

אנשים פה לא דוברים את השפה שלי. וזה לא נראה שלאף אחד אכפת. יותר מכך זה נראה שכולם סביבי נהיו קצת יותר מגעילים לאחרונה, חוץ מכמה חברים והמשפחה המלאכית שלי, שמאז ומתמיד לא יכלה לעזור לי, לא משנה כמה הם רצו.

אני מרגיש מאוד בודד כי אני מרגיש שאין אף אחד לצידי, אף אחד שמבין אותי. אני מרגיש שכל העבודה הקשה שהשקעתי בשנים האחרונות הסתכמה בגלגול אבן סיזיפי במעלה מדרון שאינו נגמר.

ויותר מכל אני פשוט מרגיש אכזבה כשאני רואה אנשים שהערכתי מתרצים חוסר מוסריות. בעצם, אולי לא יותר מכל. אבל זה מספיק כואב.

אז יצאתי נטו כדי לתת צ'אנס. באמת שהזכרונות שלי מהמסיבות לפני הקורונה די הרתיעו אותי מלנסות שוב. תמיד אותם אנשים, תמיד משעמם. תמיד זה איכשהו נהיה סוסג'-פסט גם אם יש מלאאא בנות, תמיד יש יותר בנים. תמיד זה כזה נטו נשלטות. תמיד יש את האלה המעצבנים ש"באו כדי להסתכל".

אבל כנראה שהיה שווה לתת צ'אנס.

תוך 5 דקות בערך פגשתי מישהי מהממת וזה היה ברור שהסטיות שלנו על אותה משבצת. עשינו לנו פינה ושם התחלנו לחגוג. היא ליקקה לי את הרגליים תוך כדי שהחברה שלה עשתה לי נעים בגב. אחרי זה מצאנו לעצמנו עבד שישרת את שנינו. העבדנו אותו קשה כל הלילה. ליקק לשנינו את סוליות הנעליים. תפסתי אותו בנעילה והיא דחפה לו את הסנדל לגרון. היא עמדה עליו כמה פעמים, בעטה בו בכל מקום אפשרי בערך. אחר כך הביאה עוד עבד שאיפרה לו לתוך הפה. באיזשהו שלב גם הייתה לנו נשלטת סופר חמודה. היא יותר שיחקה עם הנשלטת. ואותה נשלטת הייתה בטוחה שאנחנו איזה זוג.

אה וספיקינג אוף זוג גם אירחנו לידינו לקצת זוג נשוי שולטת ונשלט שגם ממש נהנו מכל האווירה.

ואיך זה הרגיש?

כמו לאכול אחרי דיאטה.

כמו להתחרע פתאום על גלידה ועוגיות והמבורגר וצ'יפס. פתאום זרם מטורף של עונג בבת אחת. וכשזה נגמר אתה כזה... פאק. אני עשיתי את כל זה?

כשחזרתי הביתה הבנתי שאני נכנס עכשיו לאיזשהו שלב חדש שבו אני שואל את עצמי "נו ואם אתה ממש מגיע לשיאי עונג ומגשים פנטזיות, מה אז?"

שאלה מעניינת. נראה מה עכשיו באמת. אולי אקרא ספר.

אופוריה של לילה

תשתחוו