דחף

על הזרוע. והעורף.

ולשים את הרגליים שישקעו בכריות של הספה.

בא לי כזה חברה קיוטזית כזאת, שנעשה  יחד שנצים ונאכל תותים ונתחבק.

גם לי מגיע. נקודה.

חדשות טובות עוקבים ועוקבות: פגשתי מישהי שהיא ללא ספק מדהימה, בקטע שזה כבר מוגזם ומה הקאץ'. עוקבותיי אולי יודעות שאני הרבה זמן מחפש סוויצ'ית כמוני או שולטת שאוהבת לשלוט ביחד והיא כל זה ומצחיקה ומגניבה וטעם טוב במוזיקה ונעליים ועוד ועוד ועוד.

ופה אתם נכנסים לתמונה!

אנחנו מחפשים עבד לסשן שליטה של זוג ליום ראשון במרכז.

דרישות:  לא להיות דביל, ללקק נעליים, לחטוף השפלות, להיות טוב כשרפרף\שטיח ועוד. כמובן שעל הכל נדבר ונקבע לפי גבולות משותפים. 

לא רלוונטי ל: נשואים\במערכות יחסים\נרתעים מסוליות.

בגדול כבר יש מועמד די רלוונטי, אבל אשמח לגוון את ההצעות.

May the odds be ever in your favor

אז יש איזשהו קטע שחוזר בכמה חודשים האחרונים. אני פתאום מקבל פנייה פרטית ממישהי פה בכלוב. לכאורה משאלת לבי ומאוד מחמיא.

אבל אז כשמדברים, על אף שהיא הביעה עניין, זה נראה שהיא ממש לא יודעת מה היא רוצה. למה היא מדברת איתי. מה היא רוצה להפיק מהסיטואציה בכלל.

מצד אחד, זה מאוד מאוד מחמיא. באופן כללי שאישה בכלוב פונה אליי, כמה גברים באתר כבר יכולים להגיד את זה? 

אבל מצד שני, זה מרגיש שזה תמיד אלו שלא יודעות. שלא בטוחות. שלא סגורות. שלא יודעות אם הן בכלל מחפשות להיפגש או אם הן אוהבות את אותן דברים שאני אוהב.

אני מאוד רוצה שנשים ירגישו בנוח לדבר איתי, אבל כדאי לציין ישר מההתחלה שמדובר בעניין חברי בלבד. אין לי בעיה להיות פה אוזן קשבת, אבל כמו בכל דבר אחר אצלנו בבדס"מ - הכל בהסכמה.

אז יוצא שאני תמיד חותך ומפסיקים לדבר. ותמיד נשאר טעם מר. אבל מה עדיף? שאוציא זמן ואנרגיה על מישהי בתקווה שהיא תואיל בטובה להחליט שאני ראוי להיפגש איתו? אני יודע שאני ראוי ואני לא צריך להוכיח את זה לאף אחת. 

אז אני מודיע חגיגית: אם את לא סגורה על עצמך, תחסכי ממני.  

תפיצו בין חברים

כאילו Cfnm וכלובי זין ונרות וכל זה, הכי מוכר.

פטיש נעליים זה אקזוטי?!? מזל שאני פה אם כן.

עוד אובדן לקורונה

למה אני אף פעם לא מקבל הודעות סוטות ממש ל-dm? נראה לי אני אתחיל לשלוח לעצמי.

באופן כללי אני צריך לעוף על עצמי יותר. אני צריך להיות קריפ על עצמי.

אני צריך להגיע למצב שאני חוסם את עצמי בכלוב כי די זה מוגזם אני לא בקטע שלך.

"תשלח פה תמונה"

"פה? שום סיכוי"

"אז בטלגרם"

"אז תשלחי לי את קודם"

"לא צריך ביי"

למה לעזאזל שאני אסכן את עצמי בשביל מישהי שאפילו אין לה תמונת פרופיל פה?

באלוהים שאיבדתן את זה. זה קרה לי פעמיים היום. 

את היית שולחת תמונה לגבר שדיברת איתו 5 דקות באינטרנט? גם אני לא

מכעיס למה בכלל פנית אליי

לא שואל מבחינה פיזית, אלא יותר רגשית. האם באיזשהו שלב זה נחשב ניצול בעיניכם?

אני מתחבט המון עם השאלה הזו. היו לי כמה פעמים שהרגשתי בדיעבד שלקחו אותי יותר רחוק משרציתי. 

לכאורה אם שני הצדדים רוצים ויש הסכמה אז הכל בסדר. אבל האם צריך להרגיש רע אם מחפשים לנצל בנאדם? גם אם זה בהסכמה וזה משהו שהוא רוצה?

אני לא יודע איך לענות על זה.