דחף

Bent - זה לא ניצול אם הצד השני מעוניין בכך, עד קו מאוד עדין

קח FIN DOM, עבדים נהנים ממימון בעליהם, הם נותנים, הקו, הקו הוא ביכולתם לתת מבלי לפגוע ברמת חייהם האישית.

רגשית, זה מסובך פי כמה, הקו עדין, אבל ניצול בהסכמה שמותרי צלקות הוא לא בהסכמה לפי ההגיון.

מה למדת על הצבת גבולות? איפה הם עבורך? אני חושב שכל אחד צריך לחצות פעם אחת גבולות עצמיים, כדי ללמוד, אבל זה שיעור יקר

Slick​(סדיסט) - בגדול אני חושב שתמיד יש יותר אחריות לצד החזק (בהכרח נמנע מלהגיד שולט או נשלט) שיוודא שהצד החלש יותר לא מקריב משהו שהוא יתחרט עליו בהמשך, גם אם זה כבוד עצמי. כן, יש גבול גם לזה ולא מצופה מהם להיות אמאבא של אותו אדם, זה פשוט קו עדין של שיקול דעת ושכל ישר ולוודא שמי שמולך מבין את ההשלכות של המעשים שלו.

Bent - זו הפשטה בילתי אפשרית לטעמי

אי אפשר לקחת אחריות על מי שלא מדבר

אף צד הוא לא קורא מחשבות

וגבולות נפשים הם לא קו, הם קו מים על חוף, זזים משתנים נושמים, אז אין צד חזק, יש תקשורת

Agate - אפשר ללכת רחוק השאלה האם אתה שם לבד או שיש שם יד במקרה ותצטרך.
הפעם היחידה ששמעתי את המילה ניצול הייתה כשמישהו אמר לי שהוא מנצל אותי ואני בכלל לא הרגשתי כך. כי לא ציפיתי ליותר ממה שהיה.
כמו שבנט אמר התקשורת היא חשובה מאוד ומוסיפה גם תיאום ציפיות.
(ובסוגריים מאמינה מאוד בתחושת בטן ואם יש ספק, לא רלוונטי מי צודק או טועה, אל תהיה שם, לטובתך)