אז יצאתי נטו כדי לתת צ'אנס. באמת שהזכרונות שלי מהמסיבות לפני הקורונה די הרתיעו אותי מלנסות שוב. תמיד אותם אנשים, תמיד משעמם. תמיד זה איכשהו נהיה סוסג'-פסט גם אם יש מלאאא בנות, תמיד יש יותר בנים. תמיד זה כזה נטו נשלטות. תמיד יש את האלה המעצבנים ש"באו כדי להסתכל".
אבל כנראה שהיה שווה לתת צ'אנס.
תוך 5 דקות בערך פגשתי מישהי מהממת וזה היה ברור שהסטיות שלנו על אותה משבצת. עשינו לנו פינה ושם התחלנו לחגוג. היא ליקקה לי את הרגליים תוך כדי שהחברה שלה עשתה לי נעים בגב. אחרי זה מצאנו לעצמנו עבד שישרת את שנינו. העבדנו אותו קשה כל הלילה. ליקק לשנינו את סוליות הנעליים. תפסתי אותו בנעילה והיא דחפה לו את הסנדל לגרון. היא עמדה עליו כמה פעמים, בעטה בו בכל מקום אפשרי בערך. אחר כך הביאה עוד עבד שאיפרה לו לתוך הפה. באיזשהו שלב גם הייתה לנו נשלטת סופר חמודה. היא יותר שיחקה עם הנשלטת. ואותה נשלטת הייתה בטוחה שאנחנו איזה זוג.
אה וספיקינג אוף זוג גם אירחנו לידינו לקצת זוג נשוי שולטת ונשלט שגם ממש נהנו מכל האווירה.
ואיך זה הרגיש?
כמו לאכול אחרי דיאטה.
כמו להתחרע פתאום על גלידה ועוגיות והמבורגר וצ'יפס. פתאום זרם מטורף של עונג בבת אחת. וכשזה נגמר אתה כזה... פאק. אני עשיתי את כל זה?
כשחזרתי הביתה הבנתי שאני נכנס עכשיו לאיזשהו שלב חדש שבו אני שואל את עצמי "נו ואם אתה ממש מגיע לשיאי עונג ומגשים פנטזיות, מה אז?"
שאלה מעניינת. נראה מה עכשיו באמת. אולי אקרא ספר.