העבדים שלי מתחננים ממני לסשן אותם שוב כי הם חסרי סבלנות. אחד שלח לי הודעה שהוא רוצה ללקק את הנעל עד שתשחיר לו הלשון (כאילו שהוא המציא פה את הגלגל, מביני עניין יודעים שלהרמון שלי קוראים "מועדון הלשון השחורה").
אז בינתיים, הנה סיפור על איך נכנסתי לקטע הזה של alpha domming.
פלאשבק ללפני כמה שנים טובות. הייתי באיזה מסיבת בדס"מ, נראה לי דקדנס, וזו הייתה היציאה הבדס"מית האחרונה שלי לפני חודש מילואים. באותה תקופה לא הכי מצאתי את עצמי. ידעתי שאני אוהב שולטות. אבל גם ידעתי שאני לא עף על לשרת אותן. כפי שהציגו לי את הבדס"מ זו הייתה הדרך היחידה שבה שני חלקי הפאזל האלה מתחברים. ולא ידעתי איך אני מבטא את מי שאני מצד אחד ומצד שני לא מוותר על הקינק או הולך פתאום לנשלטות.
במסיבה ההיא ראיתי מישהי על הבר. חמודה, לא לבושה מוגזם עור מחוך וכאלה. להיפך, הכי קז'ואל שיש. היא ישבה עם הגב שלה לבר ולרגליה היה גבר. עבד. היא השתמשה בו כשטיח. אולי הוא גם ניקה לה קצת את הנעליים, אני לא זוכר. הרבה עבדים הגיעו וביקשו סשני פוט פטיש תוך כדי שהרגליים שלה נשארו על העבד השטיח.
ואז הגיע גבר. עם גב זקוף. והליכה מכוונת. הוא חייך אליה. ובחיים לא אשכח איך הוא דרך על השטיח שלה. היו לו נעלי עור והוא התמקם עליו בגסות מדהימה. שיטח אותו כדי שיהיה לו נוח לעמידה. דחף את שרירי הגב שלו לצד כדי ליצור את התנוחה המושלמת. וזה היה כל תשומת הלב שהוא נתן לו. רק כדי לעמוד עליו. ואז הוא והיא התנשקו בסערה מדהימה. הבנתי שזה כל מה שחיפשתי.
אחרי שהם סיימו להתנשק והגבר ירד מהשטיח והלך, היא קלטה אותי "איך שהסתכלת זה נראה כאילו זה לא ברור עם מי היית רוצה להתחלף".
אבל אני כבר ידעתי. כמו בהארי וסאלי. I'll have what he's having.
היא אמרה שזה חבר שלה ורק לו מותר להשתמש איתה בעבד. ואז כבר המוח שלי התחיל לרוץ. על כל העבדים שישרתו אותי. על הנשים שיעמדו איתי כשוות ערך בעוד שהעבדים שלנו יהיו לרגלינו.
וכך היה.