סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דחף

על נשים, גברים, נעליים ותהיות של סוטים
לפני שנתיים. 17 במאי 2022 בשעה 16:45


הכנתי את הבית לכבודם. לו אני בדרך כלל לא מכין כלום. להיפך אולי אפילו מלכלך כדי להראות לו כמה הוא כלום בעיניי. אבל בא לי שהיא תרגיש בנוח. בכל זאת פעם ראשונה.

הוא מודיע לי שהם פה. אני פותח ומתרשם. היא השקיעה ממש בלבוש. שמלת ערב שחורה, סנדלי עקב כסופים, איפור, לק, מינימום כאילו היא ה+1 שלי לחתונה. היא מחויכת ורואים עליה שהיא מתרגשת. הוא התלבש קצת יותר יפה מבדכ, אבל עדיין יש לו המון מה ללמוד. קשה לי לראות עליו איך הוא מרגיש עם הצטלבות העולמות הזו.

"בואו תשבו בסלון"

הם נכנסים ואני פותח בקבוק. אני מוציא שלוש כוסות, אבל אני מפסיק למזוג אחרי שתיים. 

"זה לי ולך, מיקה"

אני לוקח את הכוס השלישית ויורק לתוכה סמוכטה גדולה ועסיסית.

"וזה לך, אורן"

הוא לוקח בהיסוס את הכוס מלאת הרוק. היא קצת מופתעת מהמעשה הזה, אבל עדיין מחייכת. היא ידעה שאני משפיל אותו קבוע. אבל אולי היא לא ציפתה שזה יבוא כל כך מהר.

"לחיינו"

"לחיים," היא משיקה איתי כוסית ומסתכלת לי בעיניים כששנינו לוגמים. אני מצליח להמשיך להסתכל עליה ותוך כדי לוודא שהוא שותה. מבלי להסיט את המבט אני מרים לו את הכוס עוד למעלה, שהכל יחליק לו לגרון.

"אז מיקה, אני חייב להגיד שזו פעם ראשונה שלי. בדרך כלל אני לא מתערב במערכות היחסים של הנשלטים שלי אבל אורן אמר לי שאת ממש רוצה להשתתף באחד הסשנים שלנו"

היא מחייכת, עדיין קצת נבוכה. 

"כן תשמע אורן תיאר את זה כאילו זה... לא יודעת מה זה.. חוויה. והוא לא ככה מולי. הפתיע אותי לגמרי, הוא כולו עם הפאסון שלו. נגיד איך שהוא עכשיו ככה לא ראיתי אותו אף פעם"

שפת הגוף של אורן הייתה אכן הרבה יותר ביישנית מולי. הוא הקטין את עצמו, למרות שהוא בחור נאה ומלא בטחון עצמי ביומיום.

"את החדשה פה, מיקה, אז מה שתגידי הולך. את רוצה שנשב ונדבר קודם? שנתחיל בדברים לייט ולאט נתקדם? מה יעשה לך טוב?"

"אני רוצה שתעשו מה שהייתם עושים ברגיל. כאילו אני לא פה"

"ואורן מה אתה רוצה?

"אני אשמח אם נע-"

"חחחחחחח סתם אורן אתה יודע שלא אכפת לי. אם אתה רוצה שנפסיק או נעצור בכל רגע נתון תגיד. אחרת אני ממשיך. מקובל?"

"כן"

החלטתי לא להחליק לו את החוצפה הזו. ולעשות מזה אפילו יותר שואו בשבילה.

"כן? אתה אומר לי כן? הבאת את חברה שלך אז אתה מתפזר מולה?"

היא הורידה את החיוך גם. המבט שלה נהיה מתוח.

"מצטער בוס. כן בוס"

"אתה יודע את המחיר של אי הקפדה. תוריד את המכנסיים ורד לברכיים"

הוא עשה כפי שנאמר לו. הוא יודע שעליו להפשיל מכנסיים אך לא להוריד אותם עד הסוף. זה נותן לו מראה יותר מרושל ומביך.

אני תופס עמדה ואז מתחיל לתת לו בעיטות ישרות לביצים. אחרי כל אחת הוא מתקפל וצועק "אני אשתפר אני מבטיח!" בקול צווחני וגבוה. מיקה עומדת לידו בפה פעור. היא בשוק. הבעיטות ממשיכות לבוא והיללות רק נהיות יותר פתטיות.

"תהיה שטיח"

הוא משטטח על הרצפה עם הראש כלפי מעטה. אני נותן לו דריכה בצד של הגב.

"הפוך אידיוט"

הוא מתהפך. אני קולט את מיקה בוהה בו מלמעלה. עכשיו דווקא הפרצוף שלה מסתכל על הסיטואציה ברעב. היא נדלקה.

רגל אחר רגל אני מייצב את עצמי בעמידה על הגוף שלו. אנקות כאב חנוקות בוקעות מהפה שלו בזמן שהיא מסמן למיקה שאני רוצה ללחוש לה משהו.

"איך זה בשבילך לראות אותו מושפל?"

אני שומע אותה מתנשפת בכבדות כשהיא באה ללחוש לי בחזרה לאוזן.

"זה עושה לי את זה ממש"

אני יורד ממנו.

"סמרטוטי אתה מוכן לקבל גם את חברה שלך כבעלת סמכות ושליטה עליך?"

הוא אוסף קצת אוויר ועונה.

"כן"

פתאום מיקה דורכת עליו בחוזקה. לא ציפיתי לזה.

"כן מה??" היא צועקת. קצת מוגזם, אבל בסדר זו פעם ראשונה שלה.

"כן בוס"

היא מאמצת את פרצוף השולטת הקשוחה. היא מסתכלת עליו עכשיו כאילו היא שונאת אותו. אני מתקרב עוד פעם לאוזן שלה.

"אין בעד מה"

 

 

על החתום,

Your friendly neighborhood Slick

slave for ever​(נשלט) - למעט הקטע עם הרוק, אהבתי מאד
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י