גם את ההכי חמודות ונחמדות. אין לי כוח אליהן יותר.
זה מרגש פעם אחת. גם בפעם השנייה. אבל כבר הפעם האלף שמנסות לגרור אותי להתכתבות אינסופית ששום דבר לא ייצא ממנה. לא מעוניין.
הבנתי לוקח לכן זמן להיפתח. אין שום בעיה עם זה. אבל אני לא חייב לכן כלום. אפשר להיפרד כידידים. עדיף גם את זה לא.
יש לי חסך של אינטימיות.
הייתי בדייט שלשום שאומנם לא יוביל לחתונה אבל היינו ממש אותו סוג בן אדם. ישר זיהינו אחת בשנייה את הרצון העמוק לאינטימיות. והיינו מכורבלים. לא משנה שזה רק בדייט ראשון ואנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. הדבר הראשון שרצינו לעשות זה למלא את הצורך שלנו במגע, אפילו לא מגע מיני, אבל מגע אוהב וחם. ואחרי זה יבוא (או לא יבוא) כל השאר.
אז הגעתי למקום שאני נהנה להגיד לא. ואני ממש גאה בעצמי כזה קורה. גאה בכך שאני מצליח לשבור תבניות ולא ליפול מחדש לאותו מקום. ושאני יכול להגיד לעולם מה טוב לי, ולהפסיק כל הזמן להתחשב באחרים עד שאני מתרוקן.
אז לא לא לא אלף פעם לא
