לפני שנה. 15 בדצמבר 2022 בשעה 17:07
ערימה של עבדים
אני והשולטת החמודה שפגשתי בטינדר משפדים, מנגבים את הנעליים שלנו על הלשונות שלהם, נותנים להם סטירות עם כפכפי הסלייד שלה. הם זוחלים בתחתונים על הרצפה הקרה. אני והיא כמלכים מנהלים את ההצגה הזו. (סורי שאין תמונות. זה היה מאוד אסתטי האמת אבל העבדים ביקשו לא להצטלם)
לכאורה כיף חלומי.
אבל אחרי זה הרגשתי שכאילו הגעתי לאיזשהו פיק חווייתי ומה נשאר לי לרדוף עכשיו?
יכול להיות שעכשיו מגיע השלב שבו אני מחפש עומק? תמיד ראיתי את זה בעבר על שולטות שכולם היו זורקים את עצמם לרגליהן. מהר מאוד הן מיצו את כל מה שהיה לחוויות מהירות להציע להן. אז הן התחילו להיות הרבה יותר בררניות, כדי לבסס משהו שיתן להן משמעות ועומק.
הכל עדיין כיף לי. אבל משהו קצת השתנה. אני עוד רוצה לחוות. אבל כבר לא פאסט פוד. בא לי מישלן.