לפני 4 שנים. 31 בינואר 2020 בשעה 20:03
בא לי ריגוש הלילה. לא את היציאה (המהנה מאוד אגב) שתכננתי עם חברים שלי. כל מה שאני צריך לעשות זה לחכות לשבוע הבא ויהיה לי מדהים.
אבל מרגיש לי שכל שבוע אני מחכה לשבוע הבא. בין אם זה בגלל עבודה. או בגלל שאני מבזבז את זמני על קצוות חוט חסרות סיכוי ואז מוצא את עצמי שוב בנקודת ההתחלה. בא לי להתקדם כבר ולקום מחר בשלב הבא. של אחרי ההכרות. של אחרי הורדת המגננות ומתן אמון הדדי.
מרגיש כמו כל הזמן לעבור מהוסטל להוסטל, בקושי להספיק לפרוק את המזוודה, וכל מה שאתה רוצה זה בית.
