סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דחף

על נשים, גברים, נעליים ותהיות של סוטים
לפני 4 שנים. 23 במרץ 2020 בשעה 22:16

דפיקה בדלת העירה אותה. היא אמרה שהיא תניח את הראש שנייה אבל היא נרדמה. הוא הגיע בול הזמן. אבל רגע, צריך לבדוק אם זה הוא או השותפה.

"סיון?"

"אמממ לא.. זה אני"

היא בחנה את עצמה במראה בזריזות לוודא שהיא לא נראית זרוקה מדי. חולצה, ג'ינס וסניקרס. אולי יש זמן להחליף? לא הוא כבר פה. מה לעשות שהזמן היחיד שהבית ריק זה בשלישי כשהיא מסיימת ב-14 והשותפה שלה לומדת עד 16. היא פתחה את הדלת.

הוא היה אוברדרסד. ועם פרחים. ככה מתלבשים בהייטק אולי? נעעעע. גם הפרחים, זה בכלל לא משהו שסתם זרוק במשרד. הוא השקיע ממש בשביל זה.

"מה זה?"

"כלניות"

"כאילו כן מבינה אבל... מה?"

"לא אוהבת?"

"אוהבת"

"מצוין אז קחי"

היא לקחה את הזר. הוא נכנס והלך ישר לחדר שלה. היא סגרה את הדלת ווידאה שהשכנים לא רואים. הוא התיישב על המיטה והיא התיישבה לרגליו. רק היה לה דבר אחד להגיד לו לפני שמתחילים.

"אם יהיה חזק מדי אני אגיד לך"

הוא התחיל עם ספאנק רך. לבדוק את השטח. אז עוד ועוד. בהתחלה היא עשתה לו פרצופים, מהסוג שגברים אוהבים לראות כשהם נותנים ספאנק. כן, שם! ואז הוא הגביר. היא הרגישה את התחת שלה נהיה יותר ויותר אדום. בדרך כלל זאת הנקודה שבה היא מתחילה באמת להנות.

מנקודה מבטה על הרצפה היא התרכזה בזר הפרחים. בדרך כלל היא סתם בוחרת נקודה רנדומלית בפרחים, הפעם הפרחים הצבעוניים בלטו מעבר למחשב הנייד שלה ולספרים האפורים והמשעממים שנערמו לידם. הגוונים היפנטו אותה. בעיקר הסגול. סגול זה משהו. היא הפסיקה עם המבטים. הספנקים הפכו באיזשהו שלב למעמסה. כאילו, די, אני מנסה להתרכז פה במשהו. ניכר שגם הוא מיצה.

"טוב, עכשיו תמצצי לי" הוא אמר. כשהיא הסיתה את מבטה מהפרחים היא כבר ראתה את האיבר שלו בחוץ. בכל יום שלישי אחר היא הייתה זורמת איתו. אבל די. זה כבר נהיה שגרתי. ספנקים, מציצה, ספנקים, מציצה, זיון. די. משהו בפרחים עורר בה מחשבות. פתאום התחשק לה דברים שהיא לא רצתה לפני כן.

"בא לי משהו אחר היום"

"בא לך? וואלה מה בא לך?" הוא ליטף לה את התחת.

"בא לי... שאתה תמצוץ לי"

הלם.

הפרצוף שלו התעקם. "לאלאלא זה.... אני לא..." היא קמה והתקדמה לשולחן. "אין לי סטרפאון אם מזה אתה דואג, אני יודעת שאתה יותר מדי גבר גבר בשביל זה".

"אז?"

היא לקחה את הזר והניחה אותו על המיטה. היא הרימה פרח אחד, מחזיקה אותו מהצד של העוקץ וכיוונה את הקצה של הגבעול אל הפנים של השולט המבולבל. כל האינסטינקטים שלה בנוגע לגברים פעלו בבת אחת. היא הייתה צריכה למכור את השורה הבאה, עם המבט הנכון, כדי שהוא יסכים. היא העיפה לו מבט חושני ואימצה קול לחששני של כוכבת פורנו.

"תמצוץ את הכלנית שלי"

היא ראתה על הפנים שלו שזה עבד. מזל, כי המודעות העצמית התמיד-נוכחת שלה החלה לזלוג בחזרה מיד אחרי שהיא עשתה את המבט המטופש הזה. אבל המטרה כבר הושגה. היא ראתה על הפרצוף שלו שהוא מתחרמן מזה. העיניים שלו נראו כאילו הוא עבר היפנוזה. הוא קירב את הראש שלו לגבעול, פתח את הפה קלות והשפתיים שלו עטפו אותו כמו קשית. ואז הוא החל למשוך אחורה.

היא חייכה וליטפה את ראשו.

"כן. כן. בדיוק ככה. אבל עוד"

הוא התחיל למצוץ כאילו הוא התאמן לזה כל חייו. היא רק זרמה עם התחושה. היא לא הבינה למה זה עושה לה את זה. היא רק ידעה שכרגע זה כל מה שהיא רוצה. ושכרגע זה מה שעושה לה רטוב. ושהיא חייבת לגמור לפני שהשותפה שלה תח-

הדלת של הכניסה נפתחת

פאק. היא רצה לדלת וחסמה אותה עם גופה. היא בדקה את השעון בפלאפון. היא לא נרדמה רק כמה דקות. והוא איחר בטירוף. שעה וחצי ליתר דיוק. 

"מאי? את פה?"

היא סתמה את הפה שלו, עם הפרח עדיין בפנים. הצמידה את האצבע לפה שלה וסימנה לו לשתוק. יצאה מהחדר.

"היי סיון מה קורה?"

"הכל טוב, הפחדתי אותך?"

"לאלא סתם הייתי באמצע משהו ועם אוזניות. אנחנו מנקות היום?"

"וואי מה הסיכוי שתעשי היום לבד ואני אעשה שבוע הבא? אני רק באתי לקחת כמה דברים, יש לי חתונה במרכז ואני צריכה לנסוע להורים ממש עכשיו"

"אה סבבה אין בעיה עליי"

"בדוק? נשבעת שבוע הבא אני אפילו אעשה כיריים פשוט אני בסופר סטרס ואני כבר מאחרת ואני-"

"לאלאלא באמת שהכל טוב! עליי!"

"יואו אני חייבת לך בגדול, תודה מאי"

מאי הסדירה את הנשימה והתאפסה בזמן שסיוון ארזה. "ביי נשמה את אדירה תודה". קצת אחרי שסיוון סגרה את הדלת מאי הבינה שעכשיו היא צריכה לנקות את כל הבית לבד. והיא שונאת לנקות את הבית. היא בהתה בדלת הסגורה שלה ואז הבינה מה עליה לעשות. היא פתחה אותה וראתה אותו, יושב, ממושמע, כלנית בפיו.

היא גייסה שנית את יכולותיה הנשיות.

"מאמי, אתה יודע מה מממששששש יעשה לי את זה?"

אשת לפידות n​(שולטת) - חחחח איזו אליפות.
לפני 3 שנים
דנייאלה{Z} - נהדר!
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י