עוד קפה.
ועוד "לא" אחד מצידי.
(למרות שהוא לגמרי איש ראוי וטוב).
אני מגיעה במלוא הדרי, מתיישבת, אנחנו מתחילים לדבר.
בשלב כלשהו, די בהתחלה, הוא אומר לי:
"חשבתי שתבואי לבושה באופן יותר אקסטרווגנטי... ניסיתי לתאר אותך לפני הפגישה, לא ידעתי למה לצפות."
"למה חשבת שאבוא בלבוש כזה?"
"כי... נו... את שמה תמונות כאלה חושפניות בבלוג..." (הדבר הראשון שהוא אמר לי כשהתיישבנו היה "את מאוד סקסית, את יודעת?" אמרתי שכן והמשכנו הלאה).
"נכון, כולנו קצת אקסהיביציוניסטים", עניתי לו, "ואני נהנית לעשות טיזינג מדי פעם. פיתוי - זה משהו מאוד נשי, בעיניי".
"נו, אז חשבתי שגם ביום-יום הלבוש שלך יהיה פרובוקטיבי יותר..."
"אני מבינה. אבל הרי אין לך מושג מה אני לובשת מתחת לבגדים האלגנטיים שעלי, נכון?"
הוא חייך במבוכה. גם אני, לא במבוכה.
אז, בהמשך לשיחתנו, יקירי... זה מה שהיה היום מתחת לסוודר. לידיעתך. :)
נ.ב. תודה על הקפה ועל השיחה.