לפני 6 שנים. 24 בינואר 2018 בשעה 14:24
"ועכשיו תוריד את הסרט ותלקק אותו".
שקט ברקע.
גם אני שותקת. נותנת לו לעכל. הוא בסך הכל התבקש לטעום את הגמירה שלו מעל הסרט הורוד שעטף את מה שכבר לא ממש שייך לו.
"ללקק, גבירתי? אף פעם לא ליקקתי את עצמי."
"תמיד יש פעם ראשונה, אנטי", אני מחייכת.
הוא מהסס. אני שומעת את ההיסוס הרועם הזה כאילו הוא ממש לידי.
"אנסה..."
"תשתדל, בשבילי", אני מחייכת אליו שוב.
שקט מוחלט ברקע.
אני יודעת שהוא מעקם את הפרצוף עכשיו.
"גבירתי, זה מלוח!!!"
"אני יודעת, חמודי".
"אוף, חשבתי שאני מתוק, זוהי שבירה של קונספציה!"
היה לי יום עמוס למדי, אבל בכל פעם שהדלקתי סיגריה, חייכתי לעצמי.
אין לו מושג כמה קונספציות עוד תשברנה בעולם החדש שהוא נכנס לתוכו.
וכמה אני אחייך, בזכותו. :)
