רקוד איתי

אתה בפינת החדר, על הברכיים,

קרוב מאוד למיטה.

אני יכולה לראות את עיניך ממש מולי כשאני מסיטה את ראשי שמאלה.

אתה עם ראש מורכן, ולא מתוך כניעה,

אלא מתוך חוסר רצון לראות, ואז לשחזר שוב ושוב את התמונה.

אני מחייכת.

אני קוראת בשמך. אתה מרים מבט אלי ו... זהו, אתה כבר לא יכול להתנתק.

לא מהפנים שלי, ולא מהחיוך הזה שממגנט אותך אלי.

ואתה רואה אותי,

מתענגת על גבר אחר, זה שנע מעל גופי, עולה ויורד,

מגמיר אותי שוב ושוב.

ואני דואגת לא לעצום את העיניים, אף לא לרגע קט:

העיניים שלי מחברות אותך לחוויה הזו,

ואני רואה את האישונים שלך מתרחבים עם כל אורגזמה שלי,

וכל שריר ושריר אצלך בגוף

מתקשה

כאות הזדהות עם השיאים שאני מגיעה אליהם.

העיניים הלא ממצמצות שלך מתחילות לדמוע,

גם שלי,

וכשאני רואה את הדמעה הראשונה שמתחילה לזלוג על הלחי שלך,

אני מושיטה אליה את ידי

וטועמת אותה. 

ואז עוצמת את העיניים,

כסוג של אישור אילם.

אתה גומר.

ואני - עפה...