לפני מספר חודשים שהחלתי לצעוד בדרך שמובילה אותי למקום המאושר בחיי הייתי אדם שונה.
נכון , אני עדיין אותו האדם כלפי חוץ וכלפי ההאנשים סביבי אבל כל כך שונה במקום הזה מולה.
לאורך הדרך היו המון רגעים קשים של בכי ושבר , אף אחד לא אמר שהדרך תהיה קלה.
גם אלו שמטפסים הרים לא חשים סיפוק רב כשהדרך קלה מדי.
אני זוכר לילות וימים שלמים ללא שינה
אני זוכר שהפתעתי את עצמי שאדם אטום כמוני להבעת כאב ובכי ושלא בכה מימיו גם בלוויות של קרוביו
מוצא את עצמו באמצע הלילה ברחוב יושב ובוכה.
הזמן חולף לו ועם הזמן אני לומד יותר ויותר ממנה.
אני אוהב את התחושה שאני מובל על ידה , לראשונה בחיי אני מאמין באדם באמונה עיוורת ואמונה שהיא הרבה מעבר לאמונה בין שני אנשים.
חשבתי לעצמי בימים האחרונים , "למה לא כתבת כבר כמה ימים?" אולי כשהכל כל כך טוב לי אין לי את הכשרון? את היכולת הוורבלית להביע את עצמי?
אני זקוק לכאוב בכדי להיות יצירתי?
והנה הערב , היא ביקשה ממני שאכתוב
אני התיישבתי וחשבתי לעצמי בזמן שהתחברתי לאתר...."על מה אכתוב?"
ודווקא מהמקום הזה הכביכול חסר ידע ....עלתה בי ההארה הזו ..
אני רוצה שהיא תדע שלא רק שאני מאושר ומודה לה על כל יום על כל שעה דקה ושניה שהיא עימי.
חשוב לי שהיא תראה את השינוי בי.
פעם , בעבר הלא ממש רחוק גם ממקום של נשלט הייתי נוהג להתווכח ולהבהיר בהפגנתיות שלא מוצא חן בעיניי משהו
הייתי מרגיש שאני יכול , שרצוי שאדאג לומר את כל מה שחושב ורוצה ואף אציק עם זה.
אני המון זמן רוצה שהיא תכתוב לי
היא כותבת ממש יפה וסוחף וכל מה שקראתי שלה ממש ריגש אותי
בקשתי ממנה מספר פעמים והיא סרבה
היא גם הסבירה לי למה.
כשהיא אמרה לי ללכת לכתוב...
ישר עניתי שמיד אעשה זאת
נזכרתי בעצמי רק לפני כמה חודשים....הייתי מתווכח ושואל למה אני כן והיא לא? ומנסה להציג את חוסר השיווין כמשהו לא הוגן.
היום אני במקום אחר.
הפנמתי
אין שיוויון , אין הוגן
כל מה שהיא תאמר או תדרוש הוא הוגן
חוסר השיוויון בנינו הוא בדיוק מה שביקשתי לעצמי מאז ולתמיד.
אני כל כך שלה במלוא מובן המילה גם נפשית וגם פיזית.
אני יודע את מקומי מולה היטב ואני כל כך אוהב את המקום הזה.
אני אוהב אותה
אני בוטח בה
אני מרגיש שאני רק רוצה לתת לה יותר ויותר ממני.
אני לא רוצה כמו פעם שהיא תיקח....
אני רוצה לתת.
אני רוצה רק להמשיך להיות שלה ושהיא תדע שלמרות שאין לי את המילים המתאימות....
אני אסיר תודה לה ואני אסיר שלה והלוואי ואשאר כך לתמיד
}{