לפני 10 שנים. 12 באפריל 2014 בשעה 13:33
הזמן כמו עומד מלכת
התחושה הזו שאתה בודד , עזוב....נטוש
כל יום הופך לקשה יותר ואתה מנסה להראות לה שאתה חזק
שאתה עומד בזה , שאתה יכול לעמוד בהבטחתך לה שלא להפריע לה
אתה יודע שקשה לה במקומה ואתה חסר אונים שאתה לא יכול לעשות הרבה
הזמן הזה לבד פתאום "משחרר" אותך להכירויות חדשות
ואתה מתאכזב , אתה כואב, אתה שב ומרגיש כמה היא חסרה
אתה כואב בתוכך את חסרונה , מרגיש חלש ומפתח חרדות
פתאום זה משפיע פיזית , הגוף חלש , בחילות סחרחורות
היא אפילו לא יודעת...
ואתה, רק רוצה לשמוע אותה שוב ולקוות שהכל יהיה טוב אצלה
הלוואי והייתה מאפשרת לי לעשות יותר..הלוואי ויכולתי יותר