חשיפה אישית

אחת לכמה זמן היא נעלמת לי

היא בכל וריד שלי לתקופה אני ממש נושם אותה כמו אוויר בדם

ואז היא שוב נעלמת לה לתקופה

מותירה אותי לבד , נטוש , מרגיש כמה היא חסרה

התחושה הזו שהיא לא "סופרת" אותי ולא ממש משנה לה איך אני

שהיא יודעת שלא משנה מה עובר עליי ברגע שהיא תצוץ אני מיד אתייצב

התחושה הזו שאני "כלום" בשבילה כי לא מסבירה דבר

עושה לי חשק בכל פעם מחדש....

חשק לצרוח לה שתבוא

שתזיין לי תצורה

שתזלזל בי ובאופן שאני יושב וממתין לה

שתיקח אותנו למקום רחוק יותר

שבא לי להיות בוטה.....

שתזיין לי את הנפש , תרמוס לא רחמים , תיקח ממני הכל

ושתשאיר אותי מוכה חבול כואב ובוכה עד לפעם הבאה