ערב חג
מעשן בחלון ומביט סביב
משפחות מגיעות או יוצאות לבקר משפחות עם מגשי אוכל בידיהם
שלושה חברה שהכרתי בתיכון ושמרו על קשר ביניהם , לבושים בלבן בדרכם לבית הכנסת
היא נמצאת עם המשפחה שלה וחברים
אני לבד כאן
בדרך כלל הלבד הזה לא מפריע לי
אבל החג הזה מצטרפת אליו תחושה חזקה
היום יותר מתמיד מובן לי שאני רוצה לחיות כעבד בנשמה וקבוע
מפנטז לעצמי שהלוואי ויכולתי להיות אצלה ולשרת אותה ואת כל מי שנמצא אצלה כעבד
שזה ברור מאליו לכולם מה תפקידי שם
אני לא רוצה שיאהבו אותי (אולי רק חמלה שלה)
אני לא רוצה שתפתח אליי רגש
רק לשרת ולשרת ולשרת ושיירדו בי ועליי
רוצה להשתחרר מכל כבלי ה "לא נעים"
רוצה להרגיש שאני חיי ומגשים את עצמי
אני לא חושב שהיא תהיה מוכנה שזה יהיה כך
היא לא תרצה להשפיל אותי מול חברה שלה
היא לא תרצה לבזות אותי ולבטל את קיומי כאדם
אם תסכים תרצה שזה יהיה רק בתנאים שלה ומאה אחוז טוטאלי
לצערי הרב יש לי סיבות שבגללן לא אוכל להיות לעולם כפי שהיא תדרוש
הלוואי ויכולתי.....לא הייתי מהסס לרגע ועובר לחיות כחיית מחמד בביתה.
אך מכיוון שלא ,היא תרצה אולי שאכיר אחרת שאולי תהיה מוכנה
ואני חושש מהמצב הזה
אני חושש כי אף אחת לא יודעת ונוגעת בי כמוה
היא מכירה את הנפש שלי כה טוב
טוב טוב טוב ממש טוב אני אוהב שאני שקוף לה אני אוהב שהיא יודעת מה לומר ומתי בכדי להרים אותי לגבהים או לקבור אותי מתחת לרגליה
וגם אם אכיר אחרת , איך אוכל לוותר על המקום הזה מולה?
נכון ישנן סיבות מאוד הגיוניות שאכיר אחרת מהמון היבטים
ובכלל אולי צריך להכיר מישהי שתאהב ותקבל אותי כפי שאני
לעיתים , אני גם רוצה להרגיש נאהב , מחוזר או סתם להרגיש מיוחד בעיניי מישהי
אבל זה יימנע ממני לנסות להגשים את עצמי
איתה זה הכל או כלום , אין כזה דבר לנסות לתקופה ואני מאוד מבין אותה
אבל מה שאני מרגיש כנישלט מולה גם מונע ממני לנסות להכיר אחרת
אנשים כבר יושבים סביב שולחן החג , צוחקים נהנים
לעיתים אני מקנא בהם
אולי הערב זה ערב כזה
אני לא מסוגל לפנות את עצמי אפילו לראות סרט או סדרה או סתם לרבוץ מול הטלווזיה
אני מול המסך כותב או שוכב בחושך (כן אני יודע שזה נשמע כמו פולניה)
מקווה שהחשיכה תביא עימה שקט
אני חרמן ולא מסוגל לגעת בעצמי אפילו
רק מנסה לחשוב איך לצאת מהמצב המסובך הזה
איך להגשים את ייעודי כעבד 24/7?
איך להתמודד עם המצב מולה?
איך אולי להגיע למצב של זוגיות אמיתית עם מישהי שתקבל את כל זה?
מיליון שאלות רצות בראש והמועקה בחזה אוחזת חזק
אני רוצה לצרוח לה שתתעלל בי שתבזה אותי מול כולם שתבייש אותי שתגרום לי לבכות ולהתחנן שתפסיק ושהיא לא תקשיב ולא תעצור
ומה יהיה לאחר מכן?
רייקנות?
צמא לעוד?
אוכל לחשוב בכלל על אחרת?
האם בכלל קיימת מישהי טובה ומיוחדת כמוה ? (שאלת השאלות)
האם קיימת עוד מישהי שתדע לקרוא את הנפש שלי כמו שאני שקוף בעיניה?
האם קיימת מישהי שתרצה עבד 24/7 ולבזות אותו מול אחרים ובסופו של יום תהיה לה חמלה כלפיו?
או בכלל
האם אזכה להכיר מישהי שנוכל לקיימת זוגיות רגילה ושווה כלפיי חוץ ובכלל אבל שתרצה כל היום "לתפוס אותי בביצים"
שכל הזמן כל היום ובכל מקום תזכיר לי את מקומי אם בסימנים או הודעות
ואולי אני בכלל מבקש לעצמי דברים שלא קיימים או שלא אצליח לעמוד בהם?
וכל זה בכלל מבלי לחשוב על הדברים בחיי היומיום שמטרידים אותי ואינם לכאן.
מסתבר שחיי אינם פשוטים ואולי אפילו דיי מורכבים
הלכתי למקלחת קרה לנסות לשוטף מעצמי את הכל
כשזרם המיים עבר עליו הוא מיד התקשה עוד לפני שהסבון ליטף
דיכאתי את זה , הפעם אפילו לא נדבקתי לקיר כמו שאוהב לדמיין שרודה בי לזיין את הקיר כשהיא מצליפה בי עם החגורה וצוחקת עליי
רציתי רק לחזור לכאן ולכתוב את כל מה שעבר לי בראש במקלחת
הכל נשכח , חזרתי וראיתי סמסים מהאקסית עם עוד מחשבות מעיקות
רייח המנגלים מהגגות סביב ממלא את האוויר כעת
אני שומע את כולם צוחקים ונהנים
קצב מוסיקת האוס מתנגן מאחד הגות כאילו מחכים למסיבה שתתחיל
ואני עדיין חושב על הלבד הזה...
על כל המורכבות של הכל
עוד נראה מה יהיה
חג שמח
