שוחחנו מעט היום
ניסיתי להסביר לה מה אני מרגיש
ניסיתי לומר לה כמה אני זקוק
היא הבהירה לי דברים שידעתי אבל..
אבל אני גם רוצה
בשלב מסוים היא הסבירה לי שהיא לא תנצל או תפגע או תכאיב בכוונה
שאני יקר לה וחשוב לה
זה בהחלט ממלא ומענג לדעת ולשמוע ממנה את זה
ועדיין
בגלל שלא רוצה להכאיב , אני רוצה שתכאיב
בגלל שלא רוצה לנצל , אני רוצה שתנצל
בגלל שלא רוצה לפגוע , אני רוצה להיפגע ממנה ולבכות לה עוד ועוד לרחמים
רוצה שתרמוס ותיקח ממני הכל עד שאתחנן בבכי
המשכנו לדבר , שיחה נעימה וצחקנו מעט , קצת עליי , קצת ריכולים
אני אוהב שהיא צוחקת עליי וקוראת לי בשמות , תמיד ממלא אותי תקווה שהיא תמשיך משם...
ואז פתאום זה בא לי מול הפנים
זכרון קטן ומתוק
פעם ביקשתי ממנה שתרמוס ואמרה לי שלא אעמוד בזה
התחננתי ואמרה שננסה שבוע
ביום הראשון העניקה לי משימה , כל כך מילאה אותי
ולאחר מכן מאילוצים שונים המשימה הופסקה וכל השבוע שתכננו לנו לא יצא אל הפועל
ופתאום עכשיו כמו הארה שצצה משום מקום
נזכרתי ביום ההוא , במשימה ההיא , איך הרגשתי כשדרשה אותה , איך הרגשתי כשבצעתי אותה
איך הרגשתי כשהתקשרה לומר לי "כל הכבוד, אני גאה בך"
זו זו זו זו זו !!!!!!!!!!!!!! זו בדיוק התחושה שאני רוצה שתהיה לי איתה שוב
לחוות את הרעד וההתרגשות מלשמוע אותה פוקדת ודורשת ללא פשרות
להתרגש בזמן הביצוע ולשמוע אותה גאה בי לאחר מכן
אם אכשל , אז אני מוכן לשלם מחיר כואב מאוד שייפצה אותה על הכשלון שלי
אבל עדיין לא רואה כזו אופציה , רוצה לספק כל דרישה שלה
רוצה לחוות את היום ההוא שוב
רוצה שתעניק לי שוב את התחושה ההיא , שאני חיי
כאילו שבלי כל זה , אני לא ממש
לא היה לי האומץ לומר לה את זה , כי ידעתי שהיא תתעצבן שאני חוזר שוב לשיחה הזו
אחרי שכבר הסבירה לי את הצד שלה
ואני אומר לעצמי בזמן שמאזין לקולה הממכר שמגרה אותי גם אם מדברת על המבורגר או לשטוף חסה
"תעז תעז , תגיד לה שהיום ההוא , הבוקר ההוא היה הטוב שהיה לך בשנים האחרונות "
אין לי אומץ , חושש לעצבן אותה
רק יודע דבר אחד , היא יכולה הכל
אם היא תחליט שבא לה להתעלל בי או להכאיב לי או לנצל היא תתגבר על כל מכשול
יהיו לה את הרעיונות הכי מטריפים והכי מגרים בעולם
היא תעשה את זה טוטאלית ואני אחייה בחלום , בעולם פנטזיה שכולו טוב
ואני כל מה שאני מבקש כרגע זה רק...
לחיות
