היא אמרה לי שאני גורם לה לעשות דברים שלא חשבה שתעשה
אני מתפלל לעצמי שהיא לא התכוונה לרעיונות הקוקהולד שלי שגרמו לה לרצות לתת את תשוקתה לאחר על פניי
הייתה לנו שיחה לא קלה שתמה בטרם עת
רציתי לספר לה שאני לא שולט ברגשותיי כלפיה
שאני מאוהב
שזה עושה לי ממש כואב להרגיש להרגיש שכולם סביבי מוצאים אנשים לבלות אתם ואני נשאר לבד
ומולה זו לא רק הקנאה שאחר לוקח אותה ממני , זו גם התחושה של הלבד כשאני מרגיש שהייתי עושה הכל להיות שם במקומו
ובסוף אני נשאר לבד ובודד במקומי , חושב עליה , מקנא לה
ומוזר על כך שלמרות או אולי הכאב בלב שזה עושה , אני לעיתים גם מתחרמן מהמחשבה שהיא תשתף אותי אחר כך ותספר לי הכל.
אז אני בוכה ונוגע בעצמי מעט אבל לא גומר , ההנאה שלי בלעדיה כבר לא שוה המון זמן אז אני לא ממש מתעסק בהנאתי.
אני מעולם לא ידעתי להתנסח היטב ותמיד היו לי טעויות לשון שעלו לי
אני חושש שהפעם אולי מעדתי בלשוני , נפילה יותר מדיי גדולה
החשש שלי לאבד אותה , את המקום שרוצה לעצמי מולה
הלב שלי כואב
היא מאוד עוטפת
היא לא רוצה לנצל אותי או לשחק בי
היא לא רוצה לפגוע בי
היא לא רוצה לשלוט בי
היא הכי מגוננת בעולם
אני רוצה שתשלוט בי
אני רוצה שתתעלל בי
אני רוצה שתכאיב לי
אני רוצה לתת לה את כולי
התשוקה הרצון והרגשות שלי כלפיה שכל כך חייבים להיות מנוטרלים כעת בגלל אי רצונה
מבעבעים בתוכי וגועשים , רוצים לצאת , להתפרץ החוצה ולשבור את כל המוסכמות שהכרתי
רוצה לצאת מהשבי שבתוכי ולעוף , לחיות...
אז אנחנו שני צדדים שונים
היא רואה בטובתה קודם כל ובטובתי
ואני , אני רק רואה אותה כאלה של ונוס
מישהי לסגוד לה טוטאלית מבלי כל חשיבות של עצמי לפניה
מישהי לאהוב ולתת לה את כולי
אני אוהב את המקום הטבעי שלי מולה , הוא נחות גם כשהיא לא רוצה בזה
אבל מטריף אותי להיות שם ולא להיות שלה
מטריפה אותי המחשבה שאחר יכול לומר לה כך או כך ואילו אני לא אעז כי זה לא מקומי
למרות שמבחינתה אני לא שם.
מצד אחד אני נשלט באופן טבעי מולה ומצד שני אני לא
לעיתים הצדדים הללו גורמים לי להתנהג בטיפשות , מחור הבנה או קריאה של המצב
לפעמים בא לי לומר לה ואני מתבייש
שאני רוצה שהיא תחבק אותי , תלחש לי מילים בונות ותעניק לי אהבת אשה לגבר
מילים כמו שרק היא יודעת לגרום לי להרגיש הכי טוב בעולם
אז אנחנו אנשים שונים ויש לנו צדדים שונים ורצונות שונים
אבל יש לנו גם המון רגש משותף ביחד
ואני לא מצליח לשלוט בשלי...