אני כל כך משתוקק לה
מלא בתשוקה למקומי מולה
לאחרונה אנחנו קצת רחוקים
יש לה סיבות טובות אבל כל כך קשה לי
אני מספר לה שאני מקנא והמרחק ממנה
מעלה בי מחשבות שאולי יש לה אחר
שאולי בגלל שהפסיקה לשתף אותי בדברים
אז אני לפעמים חושב שאומרת לי דברים
בכדי שלא אפגע ולא כפי שהם.
עד לא מזמן היינו המון ביחד גם אם לא פיזית
זה מאוד חסר לי וגורם לי לחוש בדידות
מוצא את עצמי באמצע היום עצוב
לפעמים מדברים איתי אנשים וצוחקים ואני
אני מרגיש שאני כבוי כי היא רחוקה ולא מצליח
להשתחרר...להנות...חושב רק עליה ועל כמה שרוצה
להיות לידה באותו הרגע.
פעם הייתה לי שיחה עימה על שליטה
על כך שרוצה להיות שלה 24/7
היום אני מרגיש כמה זה נכון...
כשאני לבד אני רוצה אותה
כשאני עצוב רוצה אותה
כשאני חווה משהו טוב אני מיד רוצה להתקשר ולספר לה
כל מה שעובר עליי ביום אני מיד רוצה לומר לה
אני לא יכול או רוצה להסתיר ממנה שום רגש שלי
שום מחשבה שלי
אני רק רוצה לשמוע את קולה
כשהיא עצבנית או כעוסה אני נהנה להיות שם ולחטוף אפילו שלא קשור אליי
כשהיא צוחקת אני נהנה מצחוקה ורוצה רק להרבות לה ממנו עוד...אוהב להצחיק אותה
אני מתאפק לא לצרוח לה בכל שיחה כמה אני זקוק להשפלתה ולמקום שלי מולה
מתאפק לא לגלות לה שלעיתים אני מרטיב מבלי לגעת בעצמי רק מהלך השיחה מולה.
לפעמים אני מרגיש כל כך עצור,בודד,כבוי...מתהלך כמו
איש חיי ומת בפנים ומרגיש שרק לזכות בלהיות עבד שפוט שלה 24/7 לוותר על כל מה שצריך ורק לחיות בביתה באופן הזה....זה הדבר היחיד שיחזיר לי את החיים.
למעשה רק התשוקה שלי למקום שלי מולה ואליה מחזיקה
אותי , גורמת לי להמשיך ...
זה מדהים שאתה יכול להיות מלא בחייך בדברים
וסתם לשבת באוטובוס ולדמוע או להרגיש צביטה בלב
גם מבלי שקרה משהו מיוחד....רק בגלל שאתה כל כך רוצה משהו שהיא לא.
מדהים מה תשוקה יכולה לעשות בך
