סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירבוטים

במה יוצרת משלי.



אני מפחדת ממך,
מהמילים שלך,
מהחיוך הקטן,
מהמבט שקורא אותי,
מאיך שאתה גורם לי להרגיש.

כשהכל קורה כל כך מהר,
אני מדמיינת עלינו דברים.
נחלשת,
הלחץ ביד, ההתרגשות בבטן.
ועם זאת, ייאוש קטן
צפייה לעוד אכזבה.

כשאתמסר לך,
תשגע אותי.
כשתגלה אותי,
אתרגש.
כשימאס לך,
אעלם.

פעם אחת נוספת ודי.
לפני 11 שנים. 28 בינואר 2013 בשעה 9:36

הוא יחסית שמנמן ,ונוטף ריר וההתנשמויות שלו ממש כבדות

לא מבינה איך משך אותי אליו

גס רוח, ועקשן כפרד

אמרתי, לא לא לא, אבל הוא לא שאל

גרר אותי בכוח 

דרש ממני לא לזוז

דבר ראשון טיפל לי בפנים

שעכשיו מחליפים צבעים כמו זיקית

ועכשיו משתמש בכל השמנמנות שלו, לנטרל אותי

הולם בידיים, שורט, משיכות בשיער

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י