צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שירבוטים

במה יוצרת משלי.



אני מפחדת ממך,
מהמילים שלך,
מהחיוך הקטן,
מהמבט שקורא אותי,
מאיך שאתה גורם לי להרגיש.

כשהכל קורה כל כך מהר,
אני מדמיינת עלינו דברים.
נחלשת,
הלחץ ביד, ההתרגשות בבטן.
ועם זאת, ייאוש קטן
צפייה לעוד אכזבה.

כשאתמסר לך,
תשגע אותי.
כשתגלה אותי,
אתרגש.
כשימאס לך,
אעלם.

פעם אחת נוספת ודי.
לפני 11 שנים. 28 בינואר 2013 בשעה 20:37

אמרתי לעצמי, לא שוב

ואז התחלתי לצאת עם אחד

רגיל ומשעמם.. כל כך משעמם

בסוף סיפרתי לו

והחרמן הקטן, "אז את מאלה?"

התחילו לנו משחקים קטנים בשיחות הטלפון

עד שהיינו נפגשים

ואז הוא לובש את מראה הקינגקונג שלו

ומנסה להיות לי סופר-דומיננטי

גיבור על

לא יכולתי עוד להחזיק מעמד

וזה חזר

בהתחלה בעיטה קטנה לביצים

הוא התאמלל על הרצפה לכמה דק'

אני פשוט נוראית

ואז שידלתי אותו, תן לי טיפה להתעלל בו

עוד פעם אחת ודי

Hoy - לו רק בנות היו מבינות כמה זה כואב...
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י