אושר הוא רגע קטן של חסד

http://www.yahho.com lalalalalal

קניתי טייפ מנהלים.

להקליט זיכרון דברים של החלומות שלי.
הם מטרידים אותי.
ועם זאת, תמיד אני משתוקק לחלום הבא, שבעקבותיו אוכל להבין אולי יותר טוב.

סיבה:
הרבה יותר נוח להתנסח במילים כשמתארים חלום.
כשעוברים לכתב וחושבים איך להתנסח, הזיכרון אובד בדרך.
וגם בזמן הכתיבה הזיכרון ממשיך לדעוך.

פוטושופ.

דברים הם לא כפי שהם נראים :)

לא פייר.

יש מקרים שבהם אתה עושה משהו, מתכונן אליו, עושה אותו בהרגשה
הכי טובה שיש - ואז מגלה שלא הצלחת.

לא הצלחת לא כי היית גרוע. להיפך - מעולה.
לא הצלחת כי פשוט לא היו פיירים איתך.


כאשר אני מאוד רוצה משהו ולא מצליח להשיג אותו אך ורק בגלל אי-הוגנות מצד אחרים,
זה כל כך מאכזב ומרגיז בו זמנית. ומוציא לי את החשק לחזור למסלול או להשתדל לפעם הבאה.

זה ניתן לתיקון ויחסית בזמן הקרוב.

אבל..
זה פשוט לא פייר מה שקרה היום.

אני בעומס.
ואין לי כמעט זמן פנוי. לכל דבר.

יעבור :).

לרצות אישה זה כמו להחזיק חול בחופן ידך.

לא משנה באיזה תנוחה תחזיק או למשך כמה זמן,
תמיד יהיה קצת חול שיפול החוצה.

אי אפשר לרצות אותן לגמרי.
:)

על הטלויזיה מונחות כמה תמונות מהעבר.

אחת מהן היא של הוריי ביום חתונתם.

נראים כמו מיליון דולר, מאוד יפים ומרשימים.
זוג קלאסי.

כיום, דברים השתנו.
לא רק הם אלא גם החברה.

אני תוהה כמה ממה שראיתי בתמונה עדיין קיים בהם.

אני ראיתי אותם רק בבגרותם, לא בצעירותם.
ולראות אותם צעירים ויפים מרגיש לי לראות
כאילו אנשים אחרים מופיעים בתמונה ולא הוריי.

ולמרות זאת, מבין כל הבדלי התקופה, המבטים בתמונה
נותנים זיהוי ודאי לגביהם. אלה הוריי ללא ספק.
לוקח זמן לזהות אבל כן, זה הם.



ואולי התמונה היא אשליה, כמו כל תמונה?
מספרת את הסיפור רק לרגע קטן אחד, ומדלגת על כל התקופה.
אם לרגע אחד זה היה מושלם, לא אומר שכל התקופה הייתה כזאת.


עוד תמונה מונחת שם, זה תמונה שלי בילדותי
עם גבס ביד ימין, אוכל, קורא ספר לימוד ובמקביל מעיין בעיתון
(שניהם על השולחן)

אני מזהה את מה שפעם הייתי
היום אני מישהו אחר.

תמונות מהעבר משקרות.
מראות לך מציאות שכבר לא קיימת.
אי אפשר לקחת את העבר, גם לא שנייה ממנו, ולתחום אותו להווה.

עבר זה עבר
והווה זה הווה

אבל עדיין זה מעלה חיוך :)

זה לא היום שלי.
במילה אחת: בירוקרטיה.

אני רוצה שהזמן יעצר.
לא כי טוב לי
לא כי רע לי
ולא כדי לנוח

אני רוצה זמן לחשוב.
והזמן עובר ולא נותן לחשוב, לנתח, לשקול דברים.

היום הזה עבר ואפילו דבר אחד לעצמי לא הספקתי.
לא הספקתי להיות אני היום.

קורה די הרבה כרגע בחיי.
זה לא משאיר לי הרבה זמן לגלוש או לכתוב פה.

הפוקוס שלי הוא בדברים אחרים.
מחשבותיי שם.

הסרטון הזה הצחיק אותי.

למדוד גלים...למדוד גלים...