חלום 18.6.2006
רקע: גרתי בתוך בית גדול. טירה. התקופה הייתה כמו לפני 100 שנה.
הייתי בתוך אחד מכמה חדרי השינה שיש בטירה.
תשומת ליבי התעוררה כששמעתי את האזעקה.
זו הייתה אזעקה חרישית שרק אני הייתי מסוגל לשמוע אותה. לאוזניי בלבד.
צעדים !!!
מישהו בא במעלה השביל אל הטירה.
הסתכלתי דרך החלון וראיתי אותה הולכת על השביל.
לבוש שמרני הדוק כיאה לתקופה. מייד זיהיתי אותה כבעלת הבית.
מהוססת משהו בהליכתה. הולכת בשביל עם 2 מזוודות גדולות אל עבר הבית..
הליכתה איטית בשביל כאילו בכוונה,כדי לבחון את השינויים מבחוץ בטירה בזמן היעדרותה.
בראשי חלפו כמה מחשבות מהירות...
זהו, חלפו כמה שנים והנה הגיע הזמן שהיא תחזור מהטיול, לא?
כל אותו הזמן נמצאת י בבית הזה ללא ידיעתה ועכשיו מה? מה אעשה?
מיד כשהיא תיכנס היא תלך לחדר השינה שלי. זה החדר שגם היא אוהבת, אני יודע זאת.
היא תראה מיד שנעשה שינוי בחדר ותקלוט שמישהו היה פה...
צריך לקחת החלטה מה לעשות.
לטפל בה!
שקט ומהיר.
יש 2 כניסות לחדר. אראה מאיזה כניסה היא באה וכך אוכל להפתיע אותה.
רק מלראות אותי יהיה לה התקף לב. היא תמות במקום.
היא נכנסת לטירה...עולה לכיוון החדר.
למה לטפל בה? ימשוך אנשים סקרנים
ממש לא בא לי שיסתובבו פה וגם אין לי כוונה להתעסק בשטויות כאלה.
משום מה הם מייחסים לדברים האלה הרבה חשיבות.
גם אני הייתי ככה. כבר לא.
שיניתי את דעתי. לא אטפל בה...בינתיים.
אחרי הכל, היא לא הרגיזה אותי(עדיין) וגם היא לא פולשת זרה. זו טירה שלה גם.
היא תראה שדברים שונו וזה יפתיע אותה בהתחלה אבל אחר כך תבטל זאת
במחשבותיה כפי שעושים זאת בד"כ בני אדם .
הרי אין אף אחד בטירה. היא בדקה...
היא יכולה לבדוק אלף פעם ולא תמצא.
היא לא תגלה אלא אם כן אחליט להתגלות בפניה.
לא צריך למהר בהחלטות. אני אחליט מאוחר יותר.
אחשוב על כך במקום אחר ואז אחזור.
יש לי זמן....הרבה זמן
למעשה, זמן זה הדבר היחידי שיש לי בשפע.
היא מול הדלת של החדר
זה הזמן להעלם
"פוף"
העלמתי את עצמי
Was I A Ghost ?
לפני 18 שנים. 18 ביוני 2006 בשעה 21:23
