הספרנית העלתה פוסט ובו מכתב של לוחם ביחידה מובחרת בשם שחר דיין שכותרתו:
"קשה לתאר מה זה כשאתה מסכן את חייך יום יום כשאינך סומך על מי ששלח אותך"
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=61855
שחר היקר, אפתח בתודה על השירות הצבאי, זה לא מובן מאילו. אמשיך בזה שאני כל כך מבין לליבך.
אני מבין אותך כישראלי שעשה שירות צבאי (לא קרבי) ולא סמך בשיט/רבע אגורה על מי ששלח אותי,
אני מבין אותך כישראלי שמכיר ישראלים שחלקו איתו את כל הסיבות מדוע הם לא סומכים על מי ששלח אותם,
אני מבין אותך כבן של הלום יום כיפור, ובנוסף אני מבין אותך כתחקירן מלחמות/מודיעין - ריגול והגיאופוליטיקה
שמסביב להם ושאר עינייני ג'יימס פאודה והמלכים שנותנים את הפקודות.
לצערי שחר אתה רק החולייה הכי חדשה בשרשרת המרה הזאת.
לפניך היו לוחמי האצ"ל והלחי שיצאו לקרבות מלחמת העצמאות לאחר הסזון ולאחר אלטלנה.
היצטרפו אליהם אלפי לוחמי הפלמ"ח אחרי כשלונות ואבדות מיותרות לחלוטין בקרבות שלא היו
צריכים בכלל להתרחש במלחמת העצמאות.
את יום כיפור 73 אאזכר רק במשפט ואדהר למלחמת לבנון הראשונה והתחושה של לוחמי צה"ל
משלל אירועים ופרשות שהתרחשו שם.
נדלג ללוחם המובחר שחטף בקבוק תבערה בג'יפ פתוח באינתיפאדה הראשונה ולמה שהרגיש
מדחת יוסף השם יקום דמו ברגעיו האחרונים בהכרה (ולרגשות שאר לוחמי מג"ב ישמור אותם
האלוקים) שהופקר למוות.
ושחר בן אדם, אתה לוחם יחידה מובחרת - אז אתה הכי יכול לעזור לי - מה אתה אומר כתחקירן
לחבלן משטרה שבוכה לך בדמעות תיסכול וכאב בזמן שהוא מספר לך על מאחורי הקלעים של
החלטות מנהיגי מערכת הביטחון והמדינה בנוגע למבצע הכושל לחילוץ נחשון ווקסמן שנחטף
בידי מחבלים?
ואיך אני הרגשתי כמילואימניק אחרי הלינץ ברמאללה בידי כנופיית ערפאת כשהמדינה ומנהיגיה
לא פוצצו את רמאללה והסכם אוסלו כאחד?
ומה לגבי המחטי"ם והמגדי"ם של מילואי הצנחנים שלפני היציאה למבצע חומת מגן כינסו את
סגל המטה והמבצעים והבהירו שהתוכנית ההזוייה שהוצגה להם על ידי מנהיגי הצבא והמדינה
"מעולם לא הוצגה לנו והתידרוך של האוגדונר מעולם לא התקיים ועכשיו תקשיבו טוב טוב מה
אנחנו הולכים לעשות!" - איך קצינים מובחרים אמורים להרגיש כשאין להם ברירה אלא לפעול
כ כ ה ?
מה הרגישו חיילים שחשבו שלפנות את ההתיישבות היהודית בעזה ולהשאיר את עזה לעזתים
זה רעיון איום ונורא ובכל זאת השתתפו בפינוי/לשרת בסדיר קבע ומילואים?
אחריהם בתור עומדים יוצאי מלחמת לבנון השנייה שחלקם גם קשורים לדור האחרון שחר, זה שלך.
מה הרגיש אחי הקטן כשהוא אמור לצאת למלחמה עם כוונת השלכה שלא עובדת, חצי מהכלים
של החטיבה מושבתים לאחר 12 שנות מילואים שאף אחד לא מלמעלה לא מכין אותך למלחמה
או אפילו התקלות עם חוליית מחבלים בודדת?
ואיך אתה חושב שחר שהוא והחברים שלו מרגישים אחרי שאילתרו נוהל מלחמה עם השנים לפי ניחוש
והנה הגיעה המלחמה ואמרו להם "תעשו בדיוק הפוך!" כאילו הם מאוגדת הקומנדו אפילו שהם ערב רב
של יוצאי "סתם חי"ר וחילות שדה" שהתאמנו רכוב ולא רגלית שני עשורים?
איך הוא אמור להרגיש אחרי שהוציא אלפי שקלים על קסדה/פלטות קרמיות ושאר ציוד שלוחמים
באוגדה 98 מקבלים בלי למצמץ? כי הוא עשה איתם את המלחמה דרך אגב וסופח אליהם במהומת
ההתארגנות מחדש של העם היהודי בארץ ישראל והלוחמים המופלאים שלו לאחר ה7.10 הנורא.
אז שחר, אני כל כך מבין לליבך ולא בציניות - בוא עמוד איתנו בתור של זקנים וצעירים כאחד
שדורשים וועדת חקירה ממלכתית בסדר גודל וסמכויות חסר תקדים שתבדוק מכל הכיוונים
מה קרה פה, מי אחראי למה כדי שהדורות הבאים שחר - לא ירגישו כמונו.
תודה רבה, בריאות, חירות, עצמאות, בבניין ציון ננוחם.