לפני 3 שנים. 7 בדצמבר 2020 בשעה 22:03
כן, זה מה שעשית. אתה אולי לא יודע בדיוק עד כמה אבל יודע שזה שם.
בעשור וחצי שאנחנו ביחד הרשת לי לגעת בפטמותיך פעמים בודדות בלבד. בהתחלה זה לא עשה כלום, למי אכפת מפטמות, אמרתי לעצמי. השנים עברו האיסור נשאר, יציב וללא פשרות. ואני..? אני רק בת אדם פשוטה, אנושית ורעבה שרואה שני כפתורים שאסור לה לגעת בהם. כפתורים נועדו שילחצו עליהם, אתה יודע.
כשחושבים על זה.. גם יש להן צורה של מטרות ובמטרות צריך לפגוע, אתה יודע.
זה פלא שהפכתי אובססיבית לפטמות? לא, ממש לא.
אם אי פעם אחליט לשחק בגוף, מסכנות הפטמות של האיש/ה שיבחרו כמשחק. מבחינתי להתמקד רק בהן, כל הערב, למנגינת האנחות, הצעקות, התחינות והבכי.
אתה רוצה להיות שם?
