פעם הלכתי להופעה1 עם מישהו מפה, לא דייט, מפגש חברי עם אינטרס משותף. המישהו הזה יודע שאני מוצאת אותו סקסי להחריד2. אני נהנת מההופעה, הוא עומד מאחורי כי כך אפשר לצפות תוך כדי קירבה פיזית, אולי מחבק אולי לא, לא זוכרת. פתאום, הוא מסניף את הראש שלי בצורה כמעט בלתי ניתנת לאבחנה, צמרמרות עוברת לי מהקרקפת דרך כל הגוף ופוגעת ישר בכוס. אני מסתובבת אליו בחיוך ושואלת אם הוא הסניף אותי, הוא עונה שכן ומחמיא לי על הבושם, עוד זרם חרמנות עובר בי ואני עונה שאין בושם.
מסקנות:
- כשמריחים אותי זה גורם לי לחרמנות קדמונית מיידית ועמוקה.
- החרמנות הזו מועצמת כשבנוסף להסנפה גם מלקקים לי את בית השחי.
- החרמנות גם מועצמת3 כשאני מופתעת בנוגע למשהו שמחרמן אותי.
אבל סיטואציה כמו שתיארת שבה מישהו מריח את כל חלקי הגוף של השולטת, נשמעת מאוד משעממת. מה היא אמורה לעשות בינתיים, לסרוג? גם לטקסים צריך להיות מקצב שהופך את העניין לנעים לכל המשתתפים. את הריח של כל חלקי הגוף של השולטת שלך אתה תכיר בכל מקרה, בלי טקסים.
1 אווירה של הופעה (חושך, מוזיקה ובירה) - זה המקום השמח שלי.
2 זיהית את עצמך?
3 זה נכון תמיד, לא רק בסיטואציה המדוברת.