מדברת לעצמי

אני אוהבת בחירות.

הסתכלתי וחייכתי כשהיית בחבלים, זזת לסירוגין מתנוחה אחת לאחרת והסברת (תוך רטינה קטנה) שאתה מחליף בין כאב אחד לאחר.

אלמד לקשור אותך כך ללא הנחיה.

הסתכלתי וחייכתי כשרצית לאונן, היית צריך לבחור בין לוותר, להתאמץ יצירתית או לעמוד בציפיות מסובכות. הסברת (תוך רטינה קטנה) כמה זה מעמיס עליך.

אמצא בחירות נוספות עבורך.

אני אוהבת כשאתה נכנס לעולמי ורוקד בין סבל אחד למשנהו.

גם עכשיו, אתה יכול לבחור בין להיות מוחמא על הפוסט שקיבלת או להעלב על כך שהוא מערבב בינך לבין אחר. לא משנה מה תבחר, אני אהנה להסתכל.