שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מדברת לעצמי

ואליו
לפני שנתיים. 2 באפריל 2022 בשעה 17:38

מאוחר בלילה, אנחנו חרמנים ועייפים, חיבוקים התגופפות וספק נרדמים ספק מתעלפים לשינה מתוקה של ליל שבת.

****

בבוקר אנחנו עדיין מתהפכים חצי ישנים במיטה כשהילדים מכריזים שהם רעבים. אני אומרת להם "לכו לראות טלויזיה, אנחנו כבר באים". הם כמובן לא עושים מה שהתבקש מהם אבל אני עדיין מנצלת את ההפוגה המהירה כדי להכנס מתחת לשמיכה ולרדת לו.

****

<אחרי ארוחת בוקר>

- אתה חייב לי אתה יודע.

- אני לא, עדיין ישנתי, לא רציתי עדיין.

- מה הקשר? היית מתעורר ורוצה כי אתמול רצית, נכון?

- נכון.

- נו אז טיפלתי בבעיה לפני! חזיתי אותה לפני שהיא קרתה! אני גאון! זה בעצם ניהול סיכונים!

-  אז את בעצם sucked ahead.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י