זה משפט שמתאר כל כך הרבה מצבים בחיים של אנשים. מתיישבים איפשהו נשימה אחת עמוקה ו"אין לי כוח" - אין לי כוח לזוז, לעשות, לפעול, לחוות, אני רק רוצה לשבת פה וטיפה להעלם לתוך ה "אין לי כוח" לתוך השקט. שוכחים לחשוב שהשקט הזה בא במקום דברים אחרים ואולי אפילו קצת כואב לחשוב על כל מה שמפסידים בזמן הזה אז מפסיקים לחשוב וגם המחשבה והרגש נכנסים ל"אין לי כוח".
אני נחשבת בן אדם די פעיל אבל גם אני נכנסת למצב "אין לי כוח" לפעמים. מי לא נכנס לשם כמעט אף פעם? הנשלט הדגיגי שלי, החיים שלו מלאים באנרגיות אינסופיות שאפשר רק להסתכל עליהן מהצד ולהעריך. רק היום הוא אמר שהוא יעלה וירד במדרגות כהזדהות כי המעלית שלי מקולקלת, שום נימה של עייפות או חוסר חשק, לא לפני ולא אחרי. זה מקסים בעיני, מהפנט אפילו. אני מסתכלת עליו מהצד ומקבלת טיפה מהאור הזה, מקבלת עוד דחיפה קטנה לעשייה.
מזל טוב חמוד, שחייך ימשיכו להיות מלאים בעשייה, חיות (עם שורוק) ואנרגיות מדבקות ושתמיד תהיה חזק מספיק לעשות.
כיף לי שאתה פה, תהיה לצידי עוד הרבה זמן.
