לפני חודש. 13 במרץ 2024 בשעה 23:25
כי החיים נהיו לי כבדים מדי והרגשתי שאני מאבדת כיוון.
זה לא עזר, החיים עדיין כבדים, אני עדיין חסרת כיוון, קצת טובעת בעומס היומיומי בלי הצדקה
רק שעכשיו אני גם כואבת על הבדסמ שאין
ולבד באין הזה.
אני לא מחפשת אוזן כי המחשבה על לדבר את זה גורמת לי להסתחרר עם עצמי בתוך מבוך עם מלא קירות דוקרניים. בכל צעד אני מציבה בפני עצמי התנגדויות מסובכות וחוזרת לאותה החלטה - להמשיך להפרד מהבדסמ.
חזרתי לפה כדי לכתוב את זה כי לדבר אני לא מצליחה והייתי צריכה להתאבל קצת.
ברכות שלום וחזרת כולם הביתה.
