בעקבות פרסום המשחק בבלוג אחר.
החוקים זהים:
מי שקורא מוזמן להגיב ולבקש מספר רנדומלי (בין 1-50) עבור הוידויים.
את המספר אייצר באמצעות: http://www.random.org/
הינה זה בא (רעש תופים בבקשה):
1. אני עדיין לא יודעת מה אני עושה פה. בכלוב.
2. יש לי חיבה עם להכניס את עצמי לסיטואציות לא סטנדארטיות/נוחות עבורי ע"מ לראות איך אני מתמודדת איתן. עד עכשיו הכל היה בסדר, מקווה שגם לאחר הפוסט הזה יהיה בסדר.
3. זה נוראי עבורי לא לדעת לאן אני הולכת (מי שזכה לטייל איתי בעיר זרה יודע שאני משתלטת על המפה ומתחילה לפקד לאן הולכים). כן, זה קרה גם בגיל 10.. המבוגרים היו צוחקים עלי שאני "בוסית" ואז הולכים לאן שאני אומרת כי אני צודקת.
4. בהמשך ל3. כשגיליתי שאני לא יודעת לאן אני הולכת עם הקריירה המתחילה שלי - הלכתי לאיבוד בתוך עצמי.
5. עדיין לא מצאתי את עצמי בנושא הזה.
6. זה שאנשים מבוגרים ממני בעשור (ודי מוצלחים) אומרים לי "אף אחד לא באמת יודע מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול" לא מרגיע אותי. אך לרגעים, הרפטטיביות של המשפט מכניסה אותי לשאננות וזה לא נעים בכלל.
7. הסבלנות שלי עולה לי על העצבים.
8. אני מכורה לביצוע פעולות קטנות המצריכות דיוק - כמו המשחק "שחור ופתור".
9. יחסית למישהי שאוהבת מילים תמיד הרגשתי שאיני יודעת להשתמש בהן.
10. התחבטתי בשאלה האם לפתוח בלוג או לא, הוחלט שלא. בעיקר בגלל 9.
11. תמיד העדפתי חברת זכרים, בכל גיל. התקשורת הרבה יותר קלה וברורה. בחורה של ידידים ולא חברות. כשהידיד/חבר הכי טוב שלי פיצץ לי את בועת הידידות האפלטונית זו הייתה אחת הסטירות הכי גדולות שקיבלתי אי פעם. ויתרתי על רעיון הידידות (בצורה חלקית, לא הצלחתי להתנתק באמת אף פעם) ועשר שנים אחרי אני עדיין מרגישה שחסר לי משהו.
12. להודות בחוסרים/ כשלונות זה כל כך קשה יחד עם זאת להודות בנצחונות קשה לי הרבה יותר.
13. מסתבר שכשעומד מולך דף לבן בו צריכים להופיע 27 סעיפי וידואים זה יהפוך לאישי גם אם הכוונה הייתה שלא.
14. בראש שלי כל האנשים שאני רואה, כולם, כל הזמן עושים סקס.
15. הרבה פעמים זה איתי.
16. לאבד את בן זוגי זה הדבר הכי מפחיד שאני יכולה לחשוב עליו.
17. אני מאוד מקווה ש- 1. לא יגרום ל16. לקרות.
18. כשהייתי בת 12 המורה שלי לציור מת. כשהבאתי את הפורטרט שלו להורים הפנסיונרים שלו (הציור שהגדרתי בתור הכי יפה שציירתי בחיי) הפסקתי לצייר. אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות זאת עד היום. ולחשוב שהוא לימד אותי רק שנה..
19. בן זוג שלי סקפטי בהכל, כמוני, אבל בניגוד אלי הוא לא סקפטי ברעיון האהבה לכל החיים. למזלי.
20. אני מפחדת לחקור את 1. מי יודע מה אמצא, לא רק בגלל 17., אז אני מחכה עם זה לשלב בחיים בו ארגיש יותר בנוח.
21. בשנתיים האחרונות אני חווה התעוררות ופריחה עצמית. אני מרגישה כאילו עכשיו אני בשיא הנשיות - אני מקווה שהתחושה תמשיך עד יום מותי.
22. אני מאוד מילולית בדיבור שלי - משתמשת במילים כמו שהן. בגלל זה לפעמים אנשים שלא מבינים מה אני אומרת. עדיין לא הבנתי למה צריך להמציא פירושים ותתי משמעויות למשפטים ולא להקשיב לנאמר/ נכתב בצורה הישירה שלו.
23. הייתי רוצה להאמין שהציור מ18. עדיין קיים ושאקבל אותו יום אחד ואחזור לצייר. זה חסר סיכוי (הם היו פנסיונרים כבר אז). האומנות קצת חסרה לי.
24. אני מהופנטת ממוזרויות. הן משמחות אותי, אין לי מושג למה. לא טעות, אולי יש לי מושג - כי אני אוהבת לראות אנשים שכנים ושלמים עם עצמם, זה עושה לי נעים.
25. מכיוון שאין לא באמת מה לחדש לעולם זה כנראה יהיה פוסט יחיד ויעלם במהרה.
26. משהו מאוד נעים לי במבט של "משהו לא ברור/ מוזר שם" כשהוא מופנה אלי.
27. הייתי רוצה לנהל לעצמי את הזמן טוב יותר - חוץ מזה לא חסר לי דבר.
זה באמת היה לא קל.
תודה לפרסם המשחק.
מי הבא בתור?
