ההוא שהלך מכות עם אחי על תשומת ליבי
ההוא שהתרוצץ איתי בחצר
הראשון שגידל זקן בכיתה וסירב כי פחד
ההוא שאמר שהבגד ים שלי לא סקסי ולא נישק
ההוא שכתב לי מכתבי אהבה
ההוא שליקק אותי בצוואר
ההוא שגדול מדי
ההוא שחיכה
ההוא עם החיוך הכובש והריבועים
ההוא שסיפר לי על הבדסמ שלו והייתי לא בשלה
ההוא עם המבט השרמנטי והשם המצחיק
ההוא חילץ בעברו
ההוא שסיפר לי על הפרגיות שלו
ההוא שנשך אותי במצח
שני אלו ששמרתי ליום גשום ונלקחו
ההוא שלימד אותי לא להיות מנומסת
ההוא שקטן מדי
ההוא שנפל
ההוא שצחק על כולם בצורה מרשעת
ההוא שנשען מעלי קרוב קרוב ואמר את לא תתאפקי ותנשקי
ההוא שעמד קרוב מדי מאחורי
ההיא שסידרתי לה את רצועת החזיה
ההוא שרקד והפך ליפיפה
ההוא שגבוה מאוד
ההוא עם התחת העסיסי והשיניים העקומות
הרוב "כמעטים", אני כבר לא זוכרת את כולם, לא מודעת לכולם. השנים ממשיכות לחלוף. הרשימה לא עוצרת והשנים גם לא.
