הוא הושיב אותי על השולחן במשרד שלו.
עיניו פגשו את שלי לרגע לפני שהשכיב אותי אחורה. ידיו פסקו את רגליי באיטיות, בליל מהר, ואז התחיל ללקק.
בהתחלה זה היה רך, כמעט מהוסס, אבל כל נגיעה של לשונו הייתה עמוקה ורטובה, כאילו הוא מנסה ללמוד אותי דרך הטעם.
הוא ידע בדיוק מה אסור ומה מותר – אסור לגעת בדגדגן, והוא שמר על הכלל.
מלקק מסביב, כמו צייר שמשרטט מעגלים עדינים סביב מרכז תשוקה נסתר.
הרגליים שלי עלו לכיוון הכתפיים שלו, אבל עצרתי אותו.
"לא," פקדתי, "תמשיך ללקק."
הוא עצר לרגע, הביטו בי ושאל בקול שקט:
"להתרכז בכוס?"
"כן," עניתי, כמעט בנשימה.
הוא המשיך ללקק, לשונו חוקרת ומגששת.
בינתיים, ידו השנייה החלה לפעול. אצבע אחת חדרה בעדינות, כאילו בודקת את הגבול. הרגשתי את הרטיבות שלי מחבקת אותו, ואז הגיעה עוד אצבע.
הוא התקדם אליי, מביט ישר לעיניי, והאצבעות שלו עמוק בתוכי.
"את יכולה להכיל עוד," אמר ברוך, וקולו נשמע כמו הבטחה.
האצבעות שלו זזו בתוכי, מוצאות את הנקודה המדויקת, וכל הגוף שלי הגיב כמו סערה.
ברגע שהסכר נפרץ, הוא השיב את פניו אל הכוס שלי, טועם ומתענג על הרטיבות שזרמה ממני.
כשהייתי רטובה מספיק, הוא הכניס אצבע נוספת, ואחריה עוד אחת. לאט לאט הוא הרחיב אותי, ידו נעה בתנועות מדודות, כאילו ניסה להעניק לי כל רגע של עונג במלואו.
"אוחחח," מלמל, "מה שאת עושה לי עכשיו... אין כמו כוס מורחב ורטוב."
הוא הכניס גם את האגודל, ולאט לאט סגר אגרוף בתוכי. תנועותיו הפכו נועזות יותר, והוא זיין אותי עם היד שלו, בזמן שאני גונחת, עוצמת עיניים ומתמסרת.
ואז, באותו רגע, הוא עצר.
"מתי תתרכזי בזין שלי?" שאל, קולו חם ומלא ציפייה. "הוא צמא כבר לטיפול."
אבל אני?
רק חייכתי. קמתי, התלבשתי, ובלי להסתובב לאחור – הלכתי.
