הלילה שבו הכל השתנה
החדר היה אפוף באור רך, מוזיקה מתנגנת ברקע, ומשקה טוב עמד על השולחן המרכזי.
אני נכנסתי בביטחון, מרגישה את עיניהם של כולם עוקבות אחרי, מודעים לנוכחות שלי.
לבשתי בגד עור שחור, צמוד כל כך, שהרגיש כמעט כמו שכבת עור נוספת. החזה שלי חשוף בגאווה, ללא תחתונים, בלי הסחות דעת.
עיניי סקרו את החדר עד שנפלו עליו.
הוא ישב על ספת יחיד, כוסית ביד, מבטו נינוח, אבל ידעתי שבפנים, רק המחשבה עליי מבעירה בו אש. ניגשתי אליו, צעד אחרי צעד, מודעת לכל תנועה שלי, לכל מבט שמופנה לעברי.
הוא הביט בי כשעצרתי מולו, ידי נגעה קלות בברכיו, פותחת אותן בתנועה רכה אך סמכותית. הרגשתי את המתח באוויר, את הציפייה שנבנתה. פתחתי את רוכסנו, חושפת אותו אליי, והוא נשען לאחור, מנסה להמשיך בשיחה עם הסובבים.
התעלמתי מהעולם שסביבנו.
ירדתי על ברכיי, הרגשתי את חום גופו בידי, את פעימותיו כנגד שדי החשופים. לקחתי אותו לתוך פי, מתענגת על כל רגע, על כל תגובה קטנה של גופו, על היד שהונחה על ראשי, מחפשת אחיזה בזמן שהוא איבד שליטה לרגעים קטנים.
ידעתי מה אני רוצה, וידעתי איך לקחת את זה.
עמדתי מעליו, על הספה, הכוס שלי מעל פניו.
בלי להסס, כיוונתי את עצמי אליו, מרגישה את פיו מתמסר לי, נענה לכל תנועה שלי.
העולם כולו נעלם—רק הוא ואני,
בתוך הרגע הזה.
הרגע שבו הוא לא יכול היה להחזיק יותר הגיע מהר משציפיתי.
הרגשתי אותו משתחרר, חום גופו נוזל עליי, מבטיו מלאי הערצה.
לא הייתה שום בושה.
עמדתי שם, חושנית, שולטת, בזמן שכולם סביבי הביטו, לא מסוגלים להסיט את עיניהם.
אבל הלילה רק התחיל.
במבט אחד, אני מזמינה את האחרים להצטרף.
הם מבינים מיד את הרמז, ואני מוצאת את עצמי נשכבת במרכז החדר, על מיטה רחבה שנראית כאילו הוכנה במיוחד לערב הזה.
ידיים מלטפות אותי, נוגעות בי,
שפתיים חוקרות את גופי.
לא התנגדתי.
נהפוך הוא–התמסרתי
לחלוטין.
כל נגיעה, כל ליטוף, כל נשיקה
הגבירו את האש בתוכי.
גופי הפך למרכז החדר, מוקד תשוקה שלא ניתן לעמוד בפניו.
כל אחד מצא את מקומו, ואני קיבלתי אותם, אחד אחרי השני, נותנת להם להרגיש ולחוות אותי עד הסוף.
גופי היה נוטף מכל עבר, כל תנועה שלי הייתה ריקוד של הנאה, כל רגע סימן את השליטה המלאה שלי במצב.
הלילה הזה היה שלי–
אני הייתי המלכה, ואני בחרתי מי ייגע, מי יטעם, ומי יחווה אותי כפי שאני באמת.
